
"ראינו בחדשות את האופנוע שלו ולידו את רוכב אופנוע מוטל על הרצפה, ישר קישרנו. כשראינו שיש לידו חיילים הבנו שכבר אין תקווה, הוא כבר זוהה"
אור ממן- חדד, אחייניתו של אבי מגירא ז"ל שנהרג בחדירת המחבלים לשדרות.
"אבי היה יוצא כל שבת לרכיבת שטח עם האופנוע שלו. באותה שבת הוא יצא כרגיל, כשהתחילו האזעקות הוא חייג לאשתו וביקש ממנה להיכנס לממד ביחד עם הילדים עד שיגיע. בדרך בכניסה לעיר הוא נתקל במחבלים שרצחו אותו" מספרת אור
מתי אתם מבינים שהוא נרצח?
"חייגנו אליו, הקסדה של האופנוע ענתה לשיחה בגלל שיש לה מענה אוטומטי. שמענו רק רוח. מאוחר יותר ראינו בחדשות את האופנוע שלו ולידו את רוכב אופנוע מוטל על הרצפה, ישר קישרנו. כשראינו שיש לידו חיילים הבנו שכבר אין תקווה, הוא כבר זוהה"
"דודה שלי החליטה שהיא יורדת אליו תוך כדי כל הבלאגן והיריות, הורידה לו את הקסדה, קראה לבן שלה שהגיע ושכב ליד הגופה של אביו במשך כשש שעות. הוא מרח על עצמו דם והעמיד פני מת כדי שלא יחטפו אותו. הוא לא יכל לענות לנו לטלפון שלא יעלו עליו שהוא חי, אבל הוא לקח בחשבון שיכולים לראות בו"
מתי זק"א הגיעו לגופה של דוד שלך?
"הגיעו רק בשמונה בערב, הוא היה הגופה הראשונה שהעלו למשאית. אחריו נערמו כל כך הרבה גופות מכל היישובים שבאיזור. בגלל שהוא היה ראשון הוא הפך להיות אחרון. אחר כך היה בלאגן עם הDNA, עברנו שבועיים קשים עד שהבאנו אותו לקבורה. לא יכלנו לקבור אותו בגלל בירוקרטיה"
ספרי לנו קצת על דוד שלך?
"הוא היה בן אדם מדהים, כמו אבא בשבילי. גידל אותי. הייתי קשורה אליו והלכתי איתו לכל מקום. פחדתי שלא יגיעו לשבעה שלו אנשים אבל הגיעו כל כך הרבה, באזכרה אתמול היו 200 איש. היה אדם טוב ואבא טוב. אני כאחיינית שלו יכלתי לחייג אליו בכל רגע. רק כשהמצב יסתיים אני אעכל ואבין שהוא לא איתנו, כואב הלב על האסון הזה שקרה לו"
כנסו והאזינו לראיון המצמרר של אור ל'בוקר טוב דרום'.