בחצי היורם עם יורם סוויסה

"סיון כל כולה הייתה חיים עבורנו, עבור הילדים והנכדים, והחברים בצבא ובלימודים. הייתה תמיד הרוח הטובה"

שמעון וענת אלקבץ, הוריה של סיון ז"ל שנפלה במהלך השבת השחורה ב7.10, בראיון ל'בחצי היורם' עם יורם סוויסה

"זה לא נתפס, זה קשה לעיכול. כל כולה הייתה חיים. חיים עבורנו, עבור הילדים והנכדים, עבור החברים בצבא ובלימודים. הייתה תמיד הרוח הטובה סביב כל מי שהיה בקשר איתה" מספר שמעון אלקבץ, אביה של סיון ז"ל.

סיון ונאור. יהי זכרם ברוך. צילום: פרטי

קח אותי לשבת ההיא.

"בקיבוץ כפר עזה, אליו הגענו ענת ואני לפני ארבע שנים, סיון הייתה גרה בדירה קטנה. דירה של צעירים אחרי צבא. כל הילדים שלנו מפוזרים בקיבוץ בדירות אחרות. אחרי השעה 11:12 בבוקר אנחנו מבינים שכבר אין יותר קשר עם סיון. היא דיברה עם ענת בתשע וחצי בבוקר ולי היא סימסה שיש מחבלים בחוץ ויש יריות. היא שאלה על כולם, ניסיתי לתת לה זיק של תקווה, וזה היה הקשר האחרון איתה. דיברתי עם נאור בן זוגה, שכתב לי שיורים לה על הבית" מספר

"משש וחצי בבוקר ועד שלוש וחצי לפנות בוקר שחילצו אותנו, היינו בקשר עם הילדים שלנו. כל ילד התמודד עם הסיפור בצורה שלו. "משיחות שלי עם אנשי צבא, היו שם ממעל ל200 מפלצות על יחידת שטח מאוד קטנה, שכל מה שבאו לעשות זה לרצוח, לשרוף ולהתעלל" העיד.

איך מתמודדים עם כל התופת הזאת בשעה שכל הילדים שלכם מפוזרים בדירות שלהם מחוץ לבית?

"לא מתמודדים, פשוט עושים מה שצריך לעשות. כשקיבלנו את ההודעה שמסתבר הייתה ההודעה האחרונה מסיון- ענת הבינה שזהו הם מתים. הרגישה את זה. אתה שומע את הקולות, את המטחים, את המחבל שאצלנו על הגג, קורא את הקבוצות בוואטס-אפ ושומע על קרבות עם המחבלים שניסו לפרוץ לממ"דים של אנשים. ענת בתושייה גדולה לקחה כבלים וקשרה את הידית של הדלת לחורים שהיו בה. שמנו את הספה על הדלת, אתה מנסה לפעול"

סיון עם ההורים ענתי ושמעון, האחות נועה והנכדים לביא אגם ושי לי

לא היו תשובות לאף אחד, שעות ארוכות בלי שאף אחד יעזור.

"הכוח הראשון שנכנס לכפר עזה נכנס רק בעשר פלוס. הם היו מעטים מדי ביחס למה שיש, כיתת הכוננות שלנו נרצחה כמעט כולה. חיכו להם עם הנשקים ורצחו אותם המפלצות"

אתם תחזרו לגור בכפר עזה?

"לא באתי מתוך אידיאולוגיה לכפר עזה, הגענו לקיבוץ אחרי שהסתובבנו בכמה מקומות כולל יישובי העוטף. בחרנו בכפר עזה כי היה קיבוץ צנוע שמשך אותנו, לא מנקר עיניים. עמדנו בתנאי סף ומבחנים שארכו כמעט שנה. אני באמת האמנתי שזה המקום הכי בטוח שיש עד לשבת הזאת. אמרתי לעצמי כל הצבא כאן, אם לא כאן הכי בטוח אז איפה? זה מעשה ההונאה הכי גדול שהמדינה והצבא יכלו לקיים לתושבי העוטף והדרום. מכרו לנו שקט, שקט של רצח. לא יודע להגיד אם נחזור"

כנסו והאזינו לראיון קורע הלב של שמעון אלקבץ ל'בחצי היורם'