בוקר טוב דרום

"גם אם היה חוזר עייף מהעבודה, יקיר תמיד היה משקיע במשפחה": אשתו של יקיר בלוכמן ז"ל בראיון

רותם בלוכמן בראיון לרדיו דרום על בעלה השוטר שנפל בקרב ברעים: "הוא נכנס להציל שוטר וירו עליהם"

מאת: דור יחזקאלי

רב סמל מתקדם יקיר בלוכמן, אשר נפל בקרב ב-7.10 בסביבת קיבוץ רעים היה בן 33 בנופלו.
השוטר האהוב בנה משפחה בדימונה יחד עם רותם אשתו, ולהם יש 2 ילדים. רותם לא הופתעה מהחלטתו הנחרצת לנסוע לאזור המלחמה תוך סיכון חייו, שוחחה עם "רדיו דרום" על מנת לספר את סיפורו של מפקד צוות הבילוש בתחנת שגב שלום, שהציל בגבורתו חיים של עשרות אנשים.

יקיר בלוכמן עם משפחתו. צילום: באדיבות המשפחה

רותם בלוכמן סיפרה על יקיר ז"ל: "יקיר היה אדם מדהים. אני תמיד אומרת שכל אחד מכוון מטרה כלשהי – הוא היה מכוון משפחה. הוא מאוד אהב להיות אבא ולהיות איתנו. כל הזמן חיפש איפה לטייל ואיפה הנופש הבא יהיה. הוא היה מגיע עייף מיום עבודה ומשחק המון עם הילדים. הוא עלה מרוסיה בגיל 4 בלי אבא, ותמיד אמר שהוא יהיה האבא שלא היה לו. יש דוגמה שאני מספרת הרבה. הרבה אנשים אחרי משמרת לילה עייפים וקשה להם, אבל יקיר יום אחד חזר בבוקר ממשמרת, וזאת הייתה תקופת הקורונה וכל החנויות היו סגורות. הבן הקטן רצה נעליים ספציפיות ורק החנויות החיוניות היו פתוחות. הוא נסע לבאר שבע וחיפש חנות פתוחה, וקנה לילד את הנעליים בשביל שיוכל ללכת לגן. הוא כל הזמן היה דואג לנו ולמשפחה שלו שיהיה לכולם טוב. מאוד היה אכפת לו מהמשפחתיות. יום אחד אחד המפקדים שאל אותו איך אתה מספיק לבלות כל כך הרבה זמן עם הילדים? אז הוא אמר לו – הכל עניין של בחירות בחיים. אתה בחרת להיות קצין מצליח, והבחירה שלי הייתה במשפחה".

מה קרה באותו יום של השבת השחורה? "יום לפני אנחנו חזרנו מהצפון. בשבת בבוקר קמנו לקול אזעקות. בהתחלה לא הבנו מה זה, עד ששמענו את הנפילות וצלילי ההדף, וירדנו למקום יותר בטוח בבית כי אין לנו ממ"ד, הוא הרגיע אותנו וחיבק את הילד. אחרי זה התחילו לרוץ הקלטות וסרטונים ממה שקרה במקומות השונים, והוא הודיע לנו שהוא יוצא. הוא לקח אותנו למקום בטוח עם ממ"ד, תיקן שם את ידית הממ"ד והסביר לילדים מה זה מרחב מוגן. הוא אמר לי להישאר פה עד שהוא חוזר, ויצא למשימה רחוקה שלא קשורה לגזרה שלו".
כשהשיחה מתקדמת, נחשפים פרטים לגבי חילוצים שביצע מהשטח: " הוא יצא עם הצוות ועבר דרך אחת מתחנות המשטרה בשביל לקחת רכב מוגן. הם עשו מספר חילוצים באזור רעים, אני עדיין לא יודעת כמה חילוצים הוא עשה כי כל זמן שעובר אני מקבלת עוד מידע על מקרים חדשים. בין היתר הוא והצוות שלו חילצו הרוגים מתחנות אחרות וגם חברים שלו. הוא התקשר אליי ואמר לי שהוא רעה זוועות, שהוא חילץ חברים שלו שהם הרוגים, תוך שהוא ביקש שלא אצא מהבית. אחרי רבע שעה הוא התקשר, ביקש סליחה שהוא הדאיג אותי ואמר שהכל בסדר כי הם משיגים שליטה. למעשה, חילוץ אחר כך הוא לא חזר. בכניסה ליישוב רעים כשהם נכנסנו להציל שוטר שהודיע שהוא בדרך למות, הם החליטו להיכנס שוב כי ידעו שיש מחבלים שממתינים שם עם RPG וכל קרק"ל שנכנס פשוט חוטף. הם נכנסו כדי להציל אותו, ומאחד הבתים מחבלים ירו עליהם RPG לתוך הרכב, והוא למעשה נהרג במקום. 2 חברי צוות שלו הצליחו לצאת כשהם פצועים וניצלו, והוא ומפקד התחנה נהרגו".

יקיר בלוכמן. יהי זכרו ברוך.

מתברר כי את הבשורה, היא קיבלה מהווטסאפ דרך קבוצת תושבים: "אני ביום שבת מדפדפת בווטסאפ כמו כל המדינה, ואני מקבל הודעה באחת מהקבוצות של העיר שלי עם תמונה שלנו, ובה היה נכתב כי הוא נהרג עם עוד 2 אנשים. אני מסתכלת על הילדים שלי שרצים ומשחקים, מסתכלת על הטלפון ואומרת לאחותי לבוא איתי לחדר. התפרקתי בבכי, לא ידעתי מה נכון או לא נכון, התקשרתי לאנשים שהיו איתו ברכב והם לא ענו לי. חיפשתי אותו במקומות שונים, ואז קיבלתי הודעה שמישהו שהיה עם בעלי לא נהרג והוא פצוע ונמצא בשערי צדק. נסעתי לשם כדי להבין האם הוא שם, והוא לא היה שם. עוברים הימים והמשטרה אומרים לי שהם לא יודעים איפה הוא. מסתבר שבאחת ההפוגות, גורם בזק"א אסף את בעלי בשקית של אזרחים ולא בשקית של שוטרים, ולכן התעכב הזיהוי ורק ביום רביעי בלילה קברנו אותו".
איך המשפחה הרגישה ומרגישה עכשיו, ואיך ממשיכים מכאן הלאה? "הילדים שלי לקחו את זה מאוד קשה. הבן הגדול שאל למה אי אפשר להציל אותו בעזרת השתלת איברים, אבל הסברתי שאבא לא יחזור ושהוא נהרג בקרב".

יש שני דברים חשובים, הראשון הוא לראות רק צעד 1 קדימה, לראות איך אני עוברת את היום הקרוב בלי לתכנן רחוק, והעצה השנייה היא לזכור שיש גם וגם. החיים שלנו הם לא שחור ולבן ויש הרבה אפור, וזה לא רק עצב כי יש הרבה שמחה, ואת הילדים. כל כך עצוב לי כי חוויתי שנים כל כך טובות, זכיתי לחיות עם בעלי את 11 השנים האלה, ואם היו אומרים לי במבט לאחור האם אני מעדיפה להכיר מישהו אחר ולחיות יותר שנים איתו, אבל עם אהבה אחרת, אני לא הייתי מוכנה. בגלל שכל כך נהניתי ושמחתי, כל כך כואב לי. יש הרבה שמחה והרבה טוב, גם בזוגיות שהייתה לנו וגם עם המשפחה והילדים. כשעברו 30 יום והבאנו את הילדים לקבר, הם לקחו דף עם איקס עיגול ושיחקו על הקבר. אז אמרתי שזה בדיוק גם וגם, גם העצב וגם השמחה ביחד איתם.