בוקר טוב דרום

חג החירות? "הציפייה שלנו מהאזרחים שימשיכו בחייהם ויזכרו את החטופים"

ארוחה מצומצת או מפגש בכיכר עם כל הקהילה? מהי תמונת ניצחון עבורם ומה הם מאחלים לאזרחי המדינה? חמש משפחות החטופים בראיון לחג הפסח

מאת: דביר ידעי

מחר יחגגו בישראל את חג הפסח, המוכר גם כחג החירות, אבל אצל 133 משפחות שהקרובים שלהם עוד נמצאים בשבי חמאס, חירות היא לא מילה שאפשר להשתמש בה. רדיו דרום יצא לבדוק אצל שלוש משפחות איך מתכוונים לציין את החג ומהי תמונות הניצחון עבורם.

המשפחות שסיפרו על מה שעובר עליהם בימים אלה: יולי בן עמי הבת של רז שחזרה מהשבי ואוהד שעוד נמצא בידי חמאס, יאיר מוזס הבן של מרגלית מוזס שחזרה מהשבי וגדי מוזס שעוד נמצא בידי חמאס, מיכאל לוי אח של אור לוי שנחטף כשחגג בנובה עם אשתו שנרצחה בידי חמאס ואוסנת מטלון אחות של יוסי שרעבי שנרצח ואלי שעדיין שבוי בעזה.

באיזה אופן אתם מתכוונים לציין את חג הפסח ומה הציפייה שלכם משאר אזרחי ישראל בחג?

יולי: "אנחנו מתכוונים לציין את חג הפסח בכיכר החטופים ביחד עם כל קהילת בארי. אין בי שום ציפייה שלא יחגגו או שלא יעשו משהו כמשפחה. אני מאמינה שצריך להשאיר כסא ריק להזכיר את החטופים במהלך הסדר ולהתפלל עליהם".

אוהד ורז בן עמי. המשפחה תציין את החג בכיכר

יאיר: "אנחנו כמשפחה לא הולכים לחגוג סדר פסח, הולכים רק להיפגש ולקיים סעודה ביחד. אני מצפה שכולם יזכרו את החטופים על ידי הצבת כסא ריק בשולחן הסדר".

מיכאל: "אם לא היו לנו בנות קטנות כנראה שלא היינו חוגגים השנה, אנחנו מתכוונים לעשות ארוחה מצומצמת עם המשפחה כדי שלבנות יהיה איזשהו חוויה של חג ושגרה. הציפייה שלי מהאזרחים שימשיכו בחייהם ושיעשו דברים כדי לזכור את החטופים".

אור ועינב לוי. המשפחה תעשה ארוחה מצומצמת

אוסנת: "המשפחה, שנותרה, מתכנסת בערב הפסח, בביתו של שרון, אחי הצעיר. מעל חצי שנה שאין מרגוע לנפשנו, ערב החג יאפשר את ההתכנסות פנימה, לחיבוק וחיבור משפחתי. אני בטוחה שברוב הבתים, בארץ ובתפוצות, החג השנה אינו עוד חג פסח שמח. החג וקריאת ההגדה הרבה יותר משמעותיים עבורנו השנה. אני יודעת שבבתים רבים הכיסא הריק יהיה נוכח אם קונקרטי או אם באופן סמלי. יחד עם זאת, חשוב לי לדעת שאף אם "ביתי" חשוך, כרגע, הבית שלידי מואר. שהחיים מנצחים".

מה אומר לכם המושג "ניצחון" בכל הקשור למלחמה הנוכחית, האם אפשר להגיע לניצחון אמיתי במלחמה?

יולי: "מבחינתי לא יהיה ניצחון לעולם, איבדנו כל כך הרבה נפשות, אבל כן יש לי ציפייה לתקומה, תקומת מדינת ישראל לא תוכל להיווצר ללא השבת החטופים".

יאיר: "עד שהחטופים לא חוזרי הביתה אין כאן שום ניצחון. הם צריכים לחזור בחיים, הזמן לא עובד לטובתם. הניצחון על החמאס הוא חשוב אבל כרגע זו מטרה משנית".

גדי מוזס. "עד שהחטופים יחזרו אין שום ניצחון"

מיכאל: "מבחינתי "ניצחון" זה אומר שהחטופים נמצאים חזרה בבית".

אוסנת: "כמו במלחמה, אין מנצחים אלא רק מפסידים. ניצחון הינו מושג יחסי ולכן בהסתכלות על היום, ניצחון יהיה חזרתו של אלי, חי! בתחילת הדרך ניצחון עבורנו היה בהחזרת כל יקירנו, בני המשפחות שלנו. כמובן שניצחון עבורנו הייתה בהצלתם של החיים, כל עוד הם שורדים. וכמובן להחזיר את המתים. הזמן, לרעתנו. במלחמה הזו, משפחתי הפסידה. אנחנו עוד לא מעכלים את אובדנם של ארבעה מאיתנו".

הדרג המדיני הכריז שמטרות המלחמה הם להחזיר את החטופים ולנצח את החמאס כדי שלא יוכל להתקיים יותר על מנת שלא יתאפשר לו לבצע את זממו. המטרה הראשונה להשבת החטופים מקובלת על כולם. מה דעתכם על המטרה השנייה?

יולי: "אני לא פוליטיקאית, אבל אני כן גרה בעוטף, אני חושבת שחמאס לא יכול להישאר לשלוט ברצועה בכל צורה שהיא, אבל קודם כל ולפני הכל להחזיר את החטופים ורק לאחר מכן לדבר על היום שאחרי".

יאיר: "צריך לדאוג שחמאס לא יוכל לעשות זאת עוד הפעם, זו מטרה מאד חשובה אבל עדיין קודם כל החטופים צריכים לשוב חזרה לבית. הזמן שלהם אוזל".

מיכאל: "אני לא נגד המטרה השנייה אני פשוט חושב שלחטופים אין זמן, ולהשמדת החמאס, דבר שייקח שנים, יש זמן".

אוסנת: "ברגע שתושלם המטרה הראשונה, נוכל להתמודד עם השמדת הטרוריסטים הסובבים אותנו. ההגנה מול האיום האיראני הציפה בי תחושת פספוס נוראית. היה לנו ברור שצה"ל הינו צבא בעל יכולות גבוהות להגן עלינו תושבי המדינה. היכן הוא היה ב-7 באוקטובר. לא היו שם מספיק כוחות ולא היו מפקדים ומודיעין. חייבת לומר שיש התפכחות, היינו כעיוורים. אני מאמינה שצה"ל יכול לאויבינו אם כי נדרש מאיתנו מחיר כבד מאוד, מחיר ילדינו החיילים ולכן חייבים מהלכים מדיניים שנוכל לחיות כאן, בישראל."

אלי שרעבי. החיים אינם מובנים מאליהם

אתם מכירים את הכאב מקרוב, ומשכך, המון דברים מקבלים אצלכם פרופורציה. בהתחשב בכך שהחטופים ישובו חזרה לביתם. מה הייתם רוצים לאחל לכל אזרחי המדינה?

יולי: "הייתי רוצה לאחל שנשתקם כולנו ביחד, כל עם ישראל ונהיה מאוחדים כמו שהיינו ב-8.10 ולתפארת מדינת ישראל".

יאיר: "שקט ושלוה, לא צריך יותר מזה".

מיכאל: "כשהם יחזרו הקושי רק יתחיל. אור יצטרך להתמודד עם העובדה שהוא אלמן ושיש לו בבית ילד בן 3 שהוא צריך לטפל בו לבד. אני מקווה שכל עמ"י יחזור חזרה לשגרה. הלוואי שכבר את החג הזה נוכל לחגוג חזרה עם החטופים".

אוסנת: "החיים אינם מובנים מאליהם. המשפחה והחברים הם עוגן בשעות הקשות. להוקיר את החירות ולבחור כל יום מחדש, להכיר בטוב כשעדיין רע, להיות בפעולה, לא לאבד את התקווה".