בוקר טוב דרום

סמ"ר ניר גופר שנפל בלבנון הובא למנוחות בדימונה: "איך אפשר להאמין שאתה לא כאן? מה עושים בלעדיך?"

מאות ליוו את החייל שנהרג בלבנון בדרכו האחרונה. אימו, גאולה: "הוא לא הרשה לעצמו להיכנס הביתה בלי זר פרחים לאמא"

מאת: דביר ידעי

מאות בני אדם ליוו היום (חמישי) את סמ"ר ניר גופר, בן 20 מדימונה שנהרג בקרב בלבנון למנוחות בבית העלמין בעיר. 

הלוויה של ניר גופר ז"ל בדימונה

אימו, גאולה ספדה לבנה: "ניר הלב של העולם. עולם של אמא ושל אבא ושל אח ואחות. עולם של הדודים וחברים. עולם של נועה. ניר אתה שווה עולם וכולך לב, נתינה, חסד, חמלה ורחמים. ניר כתב לי פתק והוא לא הרשה לעצמו להיכנס הביתה בלי זרי פרחים לאמא וכתב לי: 'לאמא שלי היקרה ואני רק רוצה שתדעי כמה את חשובה לי וכמה אני אוהב אותך. אני אוהב אותך מאמא'. ניר שלי אתה משתייך לצדיקי יסוד עולם ואתה בנוי מחומר איכותי ביותר. שימשת דוגמה למופת לבני הדור שלך. מה עושים מפה בלעדיך ניר? איך ממשיכים בלי הנשמה הטהורה שלך? אתה המלאך שלי, גיבור של אמא, גיבור של השם יתברך. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים".

ניר גופר ז"ל. יהי זכרו ברוך.

אביו, נועם ספד לבנו: "ניר בן אהוב שלי, אני עומד כאן במקום שמעולם לא חשבתי שאעמוד להיפרד ממך גיבור. ילד שלי, איך אפשר להאמין שאתה לא כאן? אתה היית הלב שלנו, האור שבחיינו וכל יום איתך היה מתנה. זוכר איך היית מגיע הביתה עם חיוך גדול ועם זר פרחים לאמא ולנועה? היית מלא באומץ, באהבת אדם וכולם הכירו אותך כך. כשבחרת להתגייס לגולני הייתי מלא בגאווה וגם בחשש עמוק. הייתי גאה בך, ראיתי אותך גדל ומבשיל ואדם עם ערכים ונתת מעצמך מבלי לבקש דבר בחזרה. אני זוכר את השיחה הארוכה שלנו שהודעת לי שאתה נכנס ללבנון וביקשתי ממך לשמור על עצמך ולחזור אליי כי אני מחכה לך. עכשיו הלב שלי שבור ואנחנו נשארים כאן עם חלל שלא יתמלא ועם געגוע. היית מיוחד רגיש וחזק עם נוכחות של גיבור אמיתי. מבטיח לזכור כל חיבוק וחיוך שלך. אני אוהב אותך יותר משאפשר לתת במילים. נוח על משכבך בשלום גיבור שלי". 

אלוף משנה דוד אוברמן ספד: "גאולה, נועם והאחים, בת הזוג וקהל נכבד. אנו ניצבים פה ביום המומים ובלי מילים כשנפרדים מאהובכם, סמ"ר ניר גופר ז"ל שנפל בקרב עם מחבלים בלבנון. הוא היה סקרן, שואף ללמוד ולהיות הכי טוב בכל תחום. כשהתקשה לעבור את בוחן המסלול הוא לא ויתר והתעקש שוב ושוב עד שעבר. הייתה לו משמעת עצמית ורצון למידה. חבריו סיפרו שהיה צנוע, ענו, חבר ואיש אוהב ואהוב על חבריו. הוא האמין בצדקת הדרך ורצה תמיד להצטיין".