בוקר טוב דרום

המאבק של ניר עוז: דורשים תוספת של 200 מיליון ש"ח לשיקום הקיבוץ

תושבי הקיבוץ שנכבש כמעט במלואו ב-7.10 ממשיכים להיאבק על התקציבים לשיקום. ממנהלת תקומה נמסר: "אנחנו מקיימים שיח שוטף עם קהילת ניר עוז"

מאת: דביר ידעי

קיבוץ ניר עוז, היישוב היחיד שנכבש כמעט במלואו ב-7 באוקטובר, ממשיך להיאבק על תקציבי השיקום מול מנהלת תקומה. לאחר חודשים ארוכים של דיונים, טרם אושרה תוכנית שיקום מלאה לקיבוץ, בשל פער של כ-200 מיליון ש"ח בין התקציב שהמדינה מקצה לבין הצרכים בפועל.

קיבוץ ניר עוז. צילום: חיים גולדברג/ פלאש 90

הקיבוץ דורש הכרה מלאה במעמדו החריג, הקצאת תקציבים שיבטיחו שיקום מקיף, והחלת עקרון "Build Back Better" – שיקום משופר שיבטיח חזרה בתנאים טובים יותר מאלו שהיו קודם. אנשי הקיבוץ מדגישים כי הם אינם מוכנים להסתפק בפיצוי חלקי או בהתעלמות מההיקף החריג של הנזק שנגרם להם, לא רק פיזית אלא גם קהילתית וחברתית.

היום (ראשון) צפויה להתקיים פגישה ראשונה עם אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה החדש, ולתושבי ניר עוז יש תקוות גדולות שהיא תסמן שינוי בגישה הממשלתית. לדבריהם, הדרגים הבכירים, כולל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר השיקום זאב אלקין, מכירים בחומרת הפגיעה בניר עוז – אך ההכרה הזו עדיין לא תורגמה להחלטות אופרטיביות בשטח.

"אנחנו מצפים שהמדינה תבין סוף סוף שמדובר במקרה קיצוני שאין לו אח ורע," אומרים בקיבוץ. "הבירוקרטיה חונקת אותנו, מצפים מאיתנו לגייס תרומות בעצמנו, אבל איך אפשר לעשות את זה כשהקהילה שלנו מתמודדת עם טראומה בלתי נתפסת?"

הנתונים מניר עוז מציירים תמונה קשה. המחבלים חדרו ל-97% מבתי הקיבוץ, קרוב לרבע מחבריו נרצחו או נחטפו, וכמעט מחצית מהבתים מיועדים להריסה. מעבר להרס הפיזי, הקיבוץ חווה פגיעה אנושית חסרת תקדים: עד ינואר היו לקיבוץ 29 חטופים, וכיום נותרו 14 מהם בעזה.

"ביישובים אחרים שנפגעו פחות, בונים בתים גדולים ומתקדמים. אצלנו רוצים שנבנה מחדש את אותם בתים קטנים, ישנים ולא בטיחותיים – זה פשוט לא מתקבל על הדעת," אומרים בקיבוץ. "איך אפשר לצפות מאנשים לחזור למקום שעבר חורבן מוחלט, בלי להבטיח תנאים משופרים?"

נוסף על הפגיעה הפיזית, ניר עוז מתמודד עם אתגר פסיכולוגי וקהילתי משמעותי. רבים מהילדים בקיבוץ חוו את האימה מקרוב – נצורים בממ"דים בזמן שהמחבלים השתוללו מחוץ לבתים, כשהורים נאבקו לשמור על חייהם. הורים רבים טוענים כי החזרה לקיבוץ מחייבת שיקום שיתחשב בטראומה הקולקטיבית – שינוי בתכנון היישוב כך שיקטין חרדות ויאפשר לחברים לחיות מחדש, ולא רק לשרוד.

"אנחנו רוצים לבנות מחדש מקום בטוח, עם תכנון נכון, ולא לשחזר בדיוק את מה שהיה," מסבירים בקיבוץ. "זה לא רק עניין של בנייה פיזית – מדובר בחיים שלנו."

למרות הקושי, חברי הקיבוץ לא מתכוונים לוותר. "אנחנו לא עוד יישוב שנפגע, אנחנו המקרה הקשה ביותר של האסון הזה," הם מדגישים. "אם המדינה באמת מחויבת לשיקום, היא לא יכולה להשאיר אותנו מאחור."

ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "מנהלת תקומה מחבקת אל ליבה את קהילת ניר עוז שנפגעה בצורה קשה ביותר. ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן יקיים הערב פגישה עם מנהלי קהילת ניר עוז על מנת לנסות ולגבש פתרונות מוסכמים ככל שניתן ובהתחשב בסמכויותיה של מנהלת תקומה. מנהלת תקומה מקיימת שיח שוטף עם קהילת ניר עוז ומנסה בכל יכולתה להיענות לכל צרכיה".