
"הילד שלי לא חזר, אבל בזכותו ובזכות החברים שלו, חמש גופות הובאו לקבר ישראל"
צורית פניגשטיין, שיתפה את סיפורה האישי והכואב על בנה, מעוז פניגשטיין ז"ל בראיון לתוכנית "בוקר טוב דרום": "הוא היה אי של חיים"
במשדר מיוחד ליום הזיכרון, צורית פניגשטיין, אם שכולה מהיישוב סוסיה, שיתפה את סיפורה האישי והכואב על בנה, מעוז פניגשטיין ז"ל, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה במהלך ניסיון לשחרור גופות חטופים.
מעוז פניגשטיין ז"ל. צילום: דובר צה"ל
צורית סיפרה כי במהלך הקרב, שבו נהרג מעוז, הצליחו הוא וחבריו להביא לקבורה בישראל חמש גופות חטופים. "דמו לא חזר," אמרה בכאב. "אבל בזכותו ובזכות החברים שלו, חמש גופות הובאו לקבר ישראל. זה נותן לי טעם."
מעוז היה הבן הבכור במשפחת פניגשטיין, נשוי ואב לתינוקת בשם טנא, שהייתה אז בת שלושה חודשים בלבד. "הוא בקושי הספיק לראות אותה ולהחזיק אותה," שיתפה צורית, "זו תחושת החמצה ענקית."
על הרוח של בנה סיפרה: "הוא היה אי של חיים, לא של טקסים. חייכן, עם נוכחות, אי אפשר היה להיכנס לחדר ולא לשים לב אליו. גם ברגעים הקשים, היה מחייך ומכניס אווירה של תקווה."
צורית התייחסה גם לשאלות הקשות של משמעות ונחמה: "אני לא יודעת אם יש נחמה. אני במסע לחפש אותה. מה שנותן לי כוח זה החיבוק מהעם – זה שהוא יצא בשביל כולנו."
על האווירה הציבורית כיום הוסיפה: "כשראיתי את הלוחמים שפגשתי, ראיתי רוח גדולה, אמונה. לא עניינו אותם המחלוקות במדינה. ופתאום בחוץ – כולם מתקוטטים. מפאת כבודם של הנופלים, ראוי שנפסיק את האינטריגות הקטנות."
לקראת סיום נשאלה על זיכרון והנצחה: "אני עוד לא שם. אכפת לי אם יקראו למצפה 'מעוז'? אני צריכה קודם לעכל שהוא לא חוזר."