בוקר טוב דרום

"כששאלו אותו בגן מה הוא רוצה להיות הוא ענה ישר - חייל": לוחם המילואים ג'וש בון הובא למנוחות בב"ש

יהושע (ג'וש) בון, לוחם מילואים בודד שהגיע מארצות הברית ושירת במלחמת "חרבות ברזל", הובא למנוחות בבאר שבע. מותו מטלטל את משפחתו, חבריו ומכריו – ומציף מחדש את הדיון הציבורי על מצבם הנפשי של לוחמים לאחר שירות קרבי והצורך בהכרה ובסיוע מתמשך

מאת: דביר ידעי

בון, שהתגורר בבאר שבע, שירת תקופות ארוכות במילואים במהלך המלחמה. חבריו מספרים כי העומס הנפשי הכבד שחווה במהלך השירות ולאחריו הכריע אותו. למרות שלא היה בשירות פעיל בעת מותו, משפחתו וחבריו דורשים כי יוכר כחלל צה״ל, בטענה כי מותו הוא תוצאה ישירה של שירותו הצבאי והשלכותיו.

הלוויה של ג'וש בון ז"ל. צילום: דביר ידעי

בלוויה שנערכה היום (חמישי) בבית העלמין בבאר שבע נשאו דברים בני משפחתו וחבריו, שתיארו דמות חדורת שליחות, אהבת הארץ ומחויבות עמוקה לישראל.

אביו של ג'וש אמר בדמעות: ״748 ימים. איך אפשר לצאת בריא מדבר כזה? ועוד סבב ועוד סבב. אמרנו לו – ג׳וש, מספיק, תתחיל את החיים האמיתיים״.

אימו, סטייסי, ספדה לו באנגלית וסיפרה על הדרך הארוכה שעשה עד שהגשים את חלומו לשרת בצה״ל:
״כבר בגיל חמש ידעתי שהוא מיוחד. הוא היה הציוני הנלהב ביותר באיידהו. בגן, כששאלו אותו מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול הוא ענה: חייל. בגיל 17 הוא שלח מייל ראשון לראש הממשלה בנימין נתניהו והסביר שהוא רוצה להתגייס לצה״ל. אחר כך הוא הגיע לישראל והתחיל תהליך כחייל בודד. זה לא היה קל, אבל יום אחד הוא התקשר אליי בהתרגשות ואמר: ‘אמא, התקבלתי’. זה היה חלום שהתגשם״.

משפחתו של ג'וש בון. צילום: דביר ידעי

חבר קרוב של ג'וש סיפר כי ראה בשירותו שליחות אישית: ״הוא אמר שדמו נשפך כי הוא יהודי, ושאין לו ברירה אלא להגן על ישראל. ‘ישראל היא הבית שלי’, הוא נהג לומר. ‘איך אני יכול לשבת בצד?’״

חברתו, קרן, הקריאה בלוויה דברים אישיים שכתבה לו, ובהם אמרה כי הקשר ביניהם לא הסתיים:
״זו לא באמת פרידה. מהרגע שהלכת לא הספקתי להרגיש אותך פחות. אתה המגן שלי, ורוח הגב שלי״.

מותו של ג'וש בון מצטרף לשורת מקרים המעוררים דיון ציבורי נוקב סביב הטיפול בלוחמים משוחררים ובאנשי מילואים החווים מצוקה נפשית לאחר שירות קרבי ממושך, והאם המדינה מעניקה להם את המעטפת הנדרשת – גם לאחר הסרת המדים.