על רקע ימים מתוחים ולקראת ליל הסדר, שיחה עם עברי לידר חושפת מציאות מורכבת של חיים בין אזעקות לניסיון לשמור על שפיות. “אנחנו מחזיקים,” הוא אומר, אך מודה שהשפעות התקופה כבר ניכרות בילדים – גם אם לא תמיד באופן ישיר. בנו הקטן, למשל, שואל לפתע על טילים וראשי נפץ, שיח שממחיש עד כמה המציאות מחלחלת גם לדור הצעיר.
לצד הקושי האישי, לידר מתייחס גם למצוקה הכלכלית של עולם התרבות: הופעות בוטלו, עובדים רבים נותרו ללא פרנסה, והתחושה היא שהמדינה לא תמיד מפנה את המשאבים למקומות הנכונים. לדבריו, “לא להתלונן” זו גישה מובנת בזמן מלחמה – אבל ייתכן שהיא גם מסוכנת, אם היא מונעת ביקורת הכרחית ושאלות על ניהול המצב.
בתוך כל זה, הוא בוחר לחבר בין התקופה לבין היצירה: ה-EP החדש שלו עוסק גם בבדידות של אנשים בממ״דים ובניסיון להחזיק מעמד נפשית. רגע לפני חג החירות, המסר שלו פשוט אך עמוק – לשאול, להבין, ולא לאבד את האנושיות גם בתוך המציאות הקשה.
