“יישוב חכם” בנגב: עומר מציגה מודל ביטחוני חדש – בין ביטחון, תקציב ועתיד היישובים
תוכנית טכנולוגית רחבת היקף בעומר מעוררת דיון על תפקיד המדינה, אחריות היישובים והמחיר הכלכלי של הביטחון האזרחי
בריאיון ל“למגזין” הציגה מור אדרי את המהלך החדש של היישוב עומר שבנגב, במסגרתו מקודם מודל “יישוב חכם” המבוסס על טכנולוגיות מתקדמות לשיפור מערך הביטחון המקומי.
המודל כולל שילוב של רחפנים, מצלמות תרמיות, מערכות לזיהוי לוחיות רישוי ובינה מלאכותית, במטרה ליצור מעטפת ביטחונית רחבה מעבר לשומרי השער והסיורים המסורתיים. לדבריה, מדובר בשינוי תפיסתי שמותאם למציאות הביטחונית באזור: “הנגב הוא כמעט מדינה בפני עצמה, והתפיסות כאן שונות לחלוטין ממרכז הארץ”.
אדרי הדגישה כי המהלך אינו רק תגובה לאירועים נקודתיים, אלא חלק ממגמה רחבה של התאמת היישוב לאיומים המשתנים. “אנחנו נכנסים לעידן של יישוב חכם ומאובטח, שמסוגל לתת מענה מהיר ולא רק להסתמך על גורמי המדינה”, אמרה.
מנגד, עלתה בשיחה ביקורת על העלויות הגבוהות של המערכת החדשה, המוערכות בכ־14 מיליון שקלים. לפי הנתונים שהוצגו, המימון מגיע ממספר מקורות, בהם המשרד לביטחון לאומי, תקציבי תשתיות ותחבורה, וכן כספי היישוב עצמו.
במהלך הריאיון עלתה גם ביקורת על כך שהשקעה בביטחון עלולה לבוא על חשבון תחומים אחרים כמו חינוך, רווחה ותשתיות קהילתיות. אדרי ציינה כי “יש כאן שאלה אמיתית של איזון בין ביטחון לבין חיי היומיום”, והוסיפה כי המציאות בישראל מחייבת לעיתים החלטות מורכבות בין צרכים מתנגשים.
בהמשך נטען כי המדינה אינה מעניקה מענה מלא לאתגרים הביטחוניים ביישובי הנגב, וכי חלק מהאחריות עובר בפועל לרשויות המקומיות. “בסוף, היישובים נאלצים לבנות לעצמם מערכות הגנה עצמאיות”, נשמע בריאיון.
לצד זאת, הודגש כי המודל בעומר עשוי להפוך בעתיד למודל יישומי ביישובים נוספים, בעיקר באזורי גבול או אזורים הסובלים מאיומים ביטחוניים שוטפים. “מדובר בשילוב בין טכנולוגיה, קהילה וביטחון – שמייצר מציאות חדשה בשטח”, סיכמה אדרי.
