צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90

מחקר חדש: משפחה בישראל משלמת כ־8,000 שקל בשנה בגלל הפרוטקשן

מחקר חדש של מכון ריפמן וארגון השומר החדש מצביע על המחיר הכלכלי הכבד של תופעת הפרוטקשן והפשיעה הכלכלית בישראל. על פי הנתונים שהוצגו, העלות העקיפה למשפחה ממוצעת נאמדת בכ-8,000 שקלים בשנה, בעקבות התייקרות מחירי הדיור, המוצרים והשירותים.

און ריפמן, סמנכ"ל החינוך בארגון השומר החדש, הסביר כי מטרת המחקר הייתה להציג את השפעת הפשיעה על הכיס של כל אזרח. "רצינו להביא את המחיר לאזרח. בדרך כלל מדברים על יוקר המחיה בגלל מיסים, מלחמות או שרשראות אספקה, אבל כמעט אף אחד לא חושב על הפרוטקשן כגורם שמייקר את החיים של כולנו."

לדבריו, אחת הדוגמאות הבולטות היא ענף הבנייה, שבו קבלנים נאלצים לשלם דמי חסות כחלק מעלויות הפרויקט. "בין 3% ל-5% מעלות פרויקט בנייה הם תשלומי פרוטקשן וכל מיני תשלומים לחברות שמירה שלא באמת צריך", אמר ריפמן. "בסופו של דבר הקבלן מגלגל את העלות הזו על רוכשי הדירות."

במחקר נטען כי הפשיעה הכלכלית בישראל אינה מסתכמת רק בדמי חסות. לדבריו של ריפמן, מדובר במכלול רחב הכולל גניבות מים וחשמל, סחר בלתי חוקי בנשק, חממות סמים ופעילויות עברייניות נוספות. "כשמחברים את כל המרכיבים האלה, מדובר בתעשייה שמגלגלת כ-32 מיליארד שקלים בשנה."

לצד הביקורת, ריפמן הכיר בכך שבשנים האחרונות חלה התקדמות מסוימת במאבק בתופעה. הוא ציין את החמרת הפיקוח על חברות שמירה, את המאבק בחשבוניות פיקטיביות ואת הגברת האכיפה המשטרתית.

עם זאת, לדבריו, הנתונים עדיין מדאיגים. "82% מתיקי הפרוטקשן שנפתחו בין השנים 2020 ל-2024 נסגרו, ורק 11% מהמקרים שבהם נתפס רכוש הסתיימו בחילוט סופי."

ריפמן הזהיר כי תופעת הפרוטקשן, שהייתה מזוהה במשך שנים בעיקר עם הפריפריה והנגב, כבר אינה מוגבלת לאזורים אלה. "היום גם חברות בנייה בתל אביב נמצאות עמוק בתוך הסיפור הזה. זו כבר לא בעיה של הדרום בלבד."

לסיום הביע תקווה כי המחקר יסייע להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי ויביא להגברת הפעילות מצד מקבלי ההחלטות. "כשהתופעה מגיעה גם למרכז, אולי סוף סוף יבינו את גודל הבעיה ויפעלו כדי לעצור אותה."

06.07.2026
'
--:--
--:--
שגיאה בטעינת מדיה: לא ניתן היה לנגן את השידור.