תוצאות חיפוש

שוד אתמול במעבר מיתר: נהגת ישראלית נפצעה ונזרקה בכוח מרכבה כשעמדה בפקק סמוך למעבר מיתר. הנהגת פונתה לסורוקה, הרכב נגנב לתחומי הרשות הפלסטינית. יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, סיפר הבוקר בראיון לתוכית 'בוקר טוב דרום' על המקרה המזעזע ועל הבעיות במעבר מיתר "אי אפשר לנהל את המעבר בצורה הזאת, צריך לסגור אותו ולאלתר. המעבר נבנה בתשתיות שלו להעביר 3,000 פועלים והיום בפועל עוברים בו מדי יום כ-13,000 פועלים. המעבר נבנה כדי להעביר בתוכו סדר גודל של 500 כלי רכב, עוברים בו מדי יום 8,000 כלי רכב, שום דבר לא התנה בתשתיות."

מאת: פלד ארבלי

* שני תושבי היישוב דריג'את בני 28 ו-36 נהרגו אתמול בלילה בתאונה קשה בין שלושה כלי רכב בכביש 31 סמוך לכסייפה. רפ"ק חיים חן, קצין התנועה של מרחב נגב מסר: "עם התקבל הדיווח הגיע למקום בוחן תאונות דרכים. מתחקור ראשוני של זירת האירוע עולה חשד כי מדובר בסטיה מנתיב ופגיעה חזיתית בין שני כלי רכב פרטיים, במהלכה נהרגו שני הנהגים. נהגו של ג'יפ שהיה אף הוא בנתיב הנסיעה ניסה להיחלץ מהאירוע הקטלני ועלה על מעקה בטיחות פגע בקיר בטון ונעצר. נהגו ונוסע נוסף שהיה עמו נפגעו באורח קל. אנחנו עדיין חוקרים את המקרה ותוצאותיו הקשות וקוראים לנהגים לנסוע עפ"י חוק ותנאי הדרך".

תאונה קשה סמוך לכסייפה. צילום: דוברות המשטרה

* בשבת בבוקר נדרס למוות הולך רגל בן 50 שנפגע מרכב בכביש 60 סמוך למיתר. פראמדיק מד"א לידור ניר שלום סיפר: "הפצוע שכב בשול הכביש כשהוא מחוסר הכרה וסובל מחבלת ראש קשה ומפגיעה רב מערכתית. ערכנו בדיקות רפואיות וביצענו פעולות החייאה אבל הפציעה שלו הייתה אנושה ובסופן נאלצנו לקבוע את מותו".

* במסגרת פעילות מבצעית "מסלול בטוח" והמאבק הלאומי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית ולחיזוק המשילות וההרתעה, אותרו ונתפסו שלושה כלי יריה שונים, תחמושת ופריטי אמל"ח. תושבת רהט בת 20 נעצרה לאחר שעל פי החשד החזיקה על גופה אקדח בניגוד לחוק והיא תובא במוצאי שבת בפני בימ"ש.

* ביום חמישי בעקבות סכסוך בין משפחות ברהט פעלו השוטרים להשבת הסדר במהלכו אותר במקום מסתור סמוך כלי יריה לא חוקי מסוג "קרלו", פריטי אמל"ח, תחמושת רבה וטיל RPG. נעצר חשוד כבן 17 ומעצרו הוארך עד יום א'.

* ביום שישי בצהריים נפצע פועל שנפל מסולם באתר בניה ברהט. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו לו טיפול רפואי ופינו לבית חולים סורוקה פועל בן 22 במצב בינוני עם חבלות בגפיים.

בראיון הבוקר סיפרה קייט למה היא לוקחת אקדח כשהיא יוצאת לריצה: "כשרצתי בלי אקדח, פעם רדף אחרי מישהו עם טרקטורון ובקושי הצלחתי להימלט משם ומאז אני נזהרת. אני לא יודעת מה אני אעשה שאני אפגוש שם מישהו ואני מקווה שהאקדח הזה הוא ברמה של ביטחון פסיכלוגית אבל אני לא מעיזה לעשות את זה בלי."

"מי שמכיר את ישי יודע שהוא זמר של וואן טייק והוא מתייחס לנשמה ולא מעניינים אותו דברים אחרים", סיפר אופיר כהן, "מי שמקשיב לשיר ימצא מילים שפוצעות את הלב".

ישי, מה אפשר לראות בקליפ?

"אפשר לראות את הכתבה הראשונה שלי שיצאה. יש שם כמעט את כל החיים שלי ורואים את עוזי חיטמן ז"ל והשיר הזה מסכם את כל הקריירה שלי כמעט והשני הזה הרבה שנים אצלי". 

יעל פדה-צור, תושבת מיתר ופעילה בקבוצה הנאבקת לטובת הדיור המוגן, בראיון הבוקר לתוכנית 'בוקר טוב דרום' מסבירה מה הובטח לתושבי היישוב הוותיקים, למה החלופה לא מתאימה ומה מתכוונים התושבים המאוכזבים לעשות. 

תגובת מועצת מיתר

הוועדה המחוזית, שהיא גוף מקצועי ואובייקטיבי, החליטה לדחות את ערעור קבוצת התושבים שמעוניינת לקדם את בניית הדיור המוגן בכניסה למיתר.המועצה המקומית מיתר תומכת ומקבלת את עמדת הוועדה שכן לתפיסתה ראוי לקדם דיור מותאם לאוכלוסייה המבוגרת בלב היישוב ובקרבה למוסדות הציבור הרלוונטיים, ולא בקרבת ביה"ס התיכון והרחק מהמרפאות, המרכז המסחרי, סניף בנק וסניף דואר, המתנ"ס ובניין המועצה.

האזינו לראיון 

מאת: ארנולד נטייב

כתובות נאצה רוססו בימים האחרונים נגד רכזת שכבה בבית הספר ״מיתרים״ - ברנקו וייס ביישוב מיתר. הכתובות רוססו בגדול על קיר חיצוני של המבנה בחצר בית הספר.

בתגובה לאירועים הקשים צוות בית הספר החליט לפתוח את יום הלימודים בשעה תשע בבוקר בשיעור חינוך בליווי נציגות מועצת התלמידים שמטרתו לאפשר לתלמידי בית הספר ללמוד לעומק את חומרת האירוע, אך למרות זאת גם הבוקר רוססו כתובות נאצה על קירות בית הספר.

שוטרים מתחנת עיירות זומנו לשיחה עם מנהלת בית הספר ותלמידי שכבה ט׳ ״בשל סבירות גבוהה״ שכתובות הנאצה נכתבו על ידי תלמיד באותה השכבה.

ממועצת התלמידים של בית הספר נכתב: ״בית הספר אמור להוות מקום בטוח ועוטף לכל תלמידיו, ומוריו כאחד. כולנו, תלמידים, תלמידות, מורים ומורות אשר מגיעים בכל יום במשך שישה ימים בשבוע לבית הספר, רוצים ואף דורשים להגיע בידיעה שאין בו מקום לפגיעות פיזיות ו/או מילוליות, ובמידה ויקרו, ההתייחסות כלפיהם תהיה מחמירה. ברצוננו להבהיר, כי לא נשקוט עד שכלל תלמידי בית הספר יבינו ויפנימו, כי מעשה מסוג זה לא יכול לעבור לסדר היום״.

במכתב שנשלח על ידי הנהלת בית הספר נכתב: ״הצוות החינוכי מוקיע התנהלות עבריינית ופוגענית זו. יחד עם זאת, מוצא לנכון להביע את רגשות ההוקרה על הסולידריות שהפגינו תלמידי והורי בית הספר כלפי הצוות החינוכי כולו במילים ומעשים שבונים את החוסן הקהילתי, אנא נצלו את סוף השבוע המזמן זמן מפגש משפחתי לשיח בנושא״.

ממשרד החינוך נמסר: "מדובר באירוע השחתה חמור, בגינו הוגשה תלונה במשטרת ישראל. בית הספר קיים הבוקר שיח בכל כיתות הלימוד, בשיתוף עם היועצות ומועצת התלמידים, על המעשה והשלכותיו".

צילום ארכיון

בתחילת חודש ינואר סערה בעקבות שינוי הטבות המס לדימונה, מיתר וכרמית. בדימונה הטבות המס ירדו ב-3% והטבות המס למיתר וכרמית בוטלו לחלוטין. לאחר התערבות של חברי כנסת בשבוע שעבר התבשרנו כי הממשלה אישרה לדחות את שינוי הטבות המס עד לאפריל.

בחמישי האחרון עדכנה רשות המיסים על תיקון הטבות המס כך שההפחתה שניתנה לדימונה בוטלה והבעיה נפתרה ואילו מיתר וכרמית נשארו בחוץ.

בראיון הבוקר אמר שמעון מזוז, רשא המועצה המקומית מיתר "על הטווח הקצר הם צריכים להחזיר לנו את זה מיידית. כבר הוצאנו מכתב לרשות המיסים, במידה ולא אנחנו נעתור לבג"צ. כיוון שב-2019 במדד האחרון, שהיינו כבר 395 משפחות בכרמית הם לא מדדו את כרמית, הם בכלל לא ידעו שהיא קיימת. כרמית עם 395 משפחות צעירות, שבוודאות לא במצב סוציואקונומי 9, היו צריכים להוריד אותנו ל-7."

מאת: דור יחזקאלי

תופעת חיות הבר שנוהגות לבקר באזורי מגורים מוכרת בישראל. המוקד העיקרי שבו נרשמות מירב התלונות הוא אזור הצפון בכלל וחיפה בפרט, שם מסופר על חזירי בר שמסתובבים ברחובות, דבר שגורם לבהלה בקרב חלק מהתושבים.

באזור הדרום, החיה שנוהגת "לבקר" באזורים עירוניים היא התן, שחיה באזור הדרום וטורפת בעיקר נבלות, אף שהיא אוכלת גם בעלי חיים קטנים עד בינוניים. חיית הבר חיה בקבוצות קטנות ופעילה ביום ובלילה. לאחרונה, חלק מתושבי מיתר מדווחים על עלייה במקרים בהם הם פוגשים תנים, ביום, בלילה, ברחוב וגם בגינות הבתים שלהם.

תנים במיתר. צילום: אלי פינסלר

משה כהן (אב הקהילה במיתר), שיתף את רדיו דרום: "פה במיתר יש באמת בעיה של תנים. מבחינה אישית, אספר כי כמה פעמים יצא שהגעתי הביתה, ומתחת לרכב יש לי תן בחנייה. למזלי הגדר שלי גבוהה אז הם לא נכנסים לשם. מעבר לזה, קיבלתי תלונות רבות של אנשים שהתלוננו על תנים שמסתובבים בתוך החצר שלהם בשעות היום והלילה, הם קורעים להם את הטפטפות וגורמים לנזק, אנשים מתריעים על כך שהם ממש מתנחלים אצלם בשטח. רואים אותם מסתובבים בתוך לב השכונה בחופשיות".

כהן מספר על החשש: "לפעמים אתה אומר שאם ילד חס וחלילה יתקל בהם, זה יהיה לא פשוט. זה לא נעים, הם מרגישים בנוח ליד אנשים ואתה רואה אותם כל הזמן מסתובבים. בנוסף, כשאתה רואה תן אתה ישר מקשר את זה לכלבת ודברים שליליים".

ל' (תושבת מיתר), טוענת כי תנים נכנסו לגינה שלה בבית: " אנחנו לא יכולים לצאת לגינה, לא יכולים לצאת לרחוב, הכל מלא תנים. הם עושים נזקים איומים בתוך הגינות. זה פחד אלוהים. הם נכנסו לגינה שלי למרות הגדר שקיימת במקום".

ל' טוענת כי המועצה טוענת שאין מה לעשות בנידון: "דיברתי עם המועצה על זה כבר לפני חצי שנה. דיברתי עם הווטרינרית, דיברתי עם המזכירה של ראש המועצה, והם אומרים שאין מה לעשות כי זאת חיה מוגנת. אבל מה עם התושבים, הם לא מוגנים? מה אנחנו אמורים לעשות? אנחנו פשוט אבודים בתוך הבתים שלנו. זה קורה כבר לפחות שנה וזה לא נגמר, הם רק מתרבים. שמעתי על מקרים שבהם הם תקפו חתולים וכלבים. זה רק מחמיר, אתמול הם טיילו בזוגות בגינה שלנו. אני מתה מפחד, לא יוצאת מהבית כבר חודשים. לאחרונה ראינו גם שועלים עם שלושה גורים. הפתרון שהציעה הווטרינרית, הוא להניח כלוב בגינה שיכול לתפוס אותם, אבל זה לא באמת עובד. הם נותנים את זה בשביל לצאת מידי חובה".

מהמועצה המקומית מיתר נמסר בתגובה: "אנחנו בקשר עם רשות הטבע והגנים, רק הם רשאים לצמצם את האוכלוסיה. במקרים שבהם ישנו תן בחצר בית של אדם, אנחנו יכולים להציב במקום מלכודת, לא יותר מזה".

שי דוד, שנמצא ברשימת כחול לבן ואף היה רכז השטח של המפלגה בדרום במערכות בחירות האחרונות אמר על החלטתו להתמודד על ראשות מועצת מיתר "החלטתי להתמודד על ראשות המועצה למרות מקומי הראלי בכנסת הבאה כי אין לי ספק שכמי שגדל וצמח במיתר, מכיר את האנשים, קשוב להם, בוחן ומבין את האתגרים הצפויים לנו, אוכל להביא לאנשים ביישוב תועלת רבה יותר במגוון רחב של תחומים."

מעבר לפעילותו הפוליטית, שי דוד, בן 54 ואב ל-4, הוא מורה מוסמך בכיר לחנ"ג, מגשר מוסמך, יזם עצמאי המנהל ארגון העוסק בתחומי הספורט, תחזוקת בריכות, אחזקה והצלה המעסיק 15 עובדים, פעיל חברתי ודירקטור בחברה ציבורית.

דוד מצהיר כי הקמפיין שלו יהיה מבוסס כולו על חזון ותוכנית עבודה. "זה יהיה קמפיין שיכבד את תושבי
מיתר ואת מתחריי. זאת מתוך הבנה שהיום שאחרי הבחירות יגיע וברור לי שיהיה עלינו לשתף
פעולה בעתיד. כולנו שבעים מתעמולה שכולה שנאה ופילוג. כך שלאורך כל הדרך אתמקד בחזון
ובתוכנית המימוש".

המצע של דוד יעסוק בנושאי תפיסת הביטחון בישוב, בגישה אחרת לחינוך הבלתי פורמאלי לנוער,
באיכות סביבה, פיתוח מיתר -כרמית, שיתופי פעולה אסטרטגיים, הגיל השלישי ובאיכות הקשר
והשירות של המועצה עם תושבי מיתר.

דוד מצטרף למספר למספר מועמדים שצפויים לרוץ לראשות המועצה. שמעון מזוז, ראש המועצה המכהן, סער חרזי, שהכריז בחודש מרץ כי יתמודד, ושמעון פרץ, יו"ר האופוזיציה במועצת מיתר. 

מאת: דור יחזקאלי

זאת תקופה ארוכה שמדברים על סוגיית המשילות בנגב. הנושא צף בגלל טענות של תושבים שמתריעים בשנים האחרונות על פגיעה בתחושת הביטחון האישי בסביבת מגוריהם.

לאחרונה פרסמה משטרת ישראל את נתוני הפשיעה (המדווחים) לחציון הראשון של שנת 2023. רדיו דרום בחן את תמונת מצב הפשיעה ביישובי הלוויין (עומר, מיתר ולהבים) לעומת החציון הראשון של שנת 2022, על מנת להבין היכן יש שיפור ומנגד – היכן נדרש שיפור.

היישוב מיתר חווה ירידה של 34% במקרי הפשיעה המדווחים בחציון האחרון. 29 מקרים שונים, בהם 4 גניבות מתוך רכב, 13 גניבות רכב, 7 התפרצויות לדירה ו-5 התפרצויות לבתי עסק ומוסדות אירעו לעומת 6 גניבות מתוך רכב, 24 גניבות רכב, 6 התפרצויות לדירות ו-3 התפרצויות לבתי עסק ומוסדות אשתקד (בסך הכול 39 מקרים)

היישוב להבים חווה עלייה של 16% במקרי פשיעה מדווחים ביישוב. 28 מקרים, שמורכבים מ-3 גניבות מתוך רכב, 17 גניבות רכב, 7 התפרצויות לדירות והתפרצות אחת לבית עסק או מוסד נרשמו מול 24 מקרים אשתקד. הגידול הגדול ביותר נרשם בגניבות רכב – 6 מקרים יותר מאשר בתקופה המקבילה.

היישוב עומר חווה עלייה קלה של 7% במקרי הפשיעה בחציון הראשון של 2023. 58 אירועים שונים, בהם 18 מקרים של גניבות מתוך רכב, 16 מקרים של גניבות רכב, 20 מקרים של התפרצויות לדירות ו-4 מקרים של התפרצויות לבתי עסק ומוסדות. בסך הכול נרשמו כ-58 מקרי פשיעה ובהתאם נפתחו כ-58 תיקי חקירה באזור.

חשוב לציין כי למרות שהנתונים מתייחסים ליישובים עומר, מיתר ולהבים, גם אזורים שנמצאים בסמוך ליישובים משתייכים לסקירת אירועי הפשיעה, ובהתאם מעלים את כמות המקרים במידה והם נרשמים במערכת של משטרת ישראל.

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים במאבק בעבירות הרכוש, ופועלת באופן גלוי וסמוי, במגוון רחב של אמצעים טכנולוגיים ויחידות משטרה, למניעה וצמצום הפשיעה בתחום עבירות הרכוש. לראייה, בתחנת עיירות ישנה עלייה של כ-160 אחוז בכמות כתבי האישום בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נגד נאשמים שביצעו עבירות רכוש. בתחנת רהט ישנה עלייה של כ 43 אחוז בכמות כתבי האישום בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נגד נאשמים שביצעו עבירות רכוש. הפעילות האפקטיבית של המשטרה נגד מחוללי פשיעה תימשך כל העת, תוך מיקוד נגד עבירות הרכוש במטרה לחזק את הביטחון האישי ולהביא לצמצום בפגיעה ברכושו ושלומו של הציבור".

מאת: דור יחזקאלי

עונת הכדורגל האחרונה הסתיימה, וכעת עסוקים ברחבי הארץ בשזרוע הדשא לקראת העונה שבפתח כדי להביאו למצב שהוא ראוי לשימוש. לטענת חלק מתושבי מיתר, הדבר הזה לא נעשה ביישוב שלהם אף על פי שהובטח כי קבלן יטפל בנושא.

ביישוב הסמוך לבירת הנגב ישנו מועדון כדורגל שבו נמצאים מעל 300 ילדים וילדות מגן ועד גילי נוער, ובשנה הקרובה אמור לגדול המספר ל-500. לטענת הורים שילדיהם משחקים ביישוב, מתקני האימונים והמגרש עצמו בתנאים ירודים מאוד. 

שלום פינאה, אבא לארבעה ילדים שמשחקים במועדון בגילים שונים, דיבר עם רדיו דרום: "ב-1.6 כשסיימנו כביכול את העונה הבטיחו לנו שמיד עולה קבלן על הדשא בשביל לעשות שזרוע ולהכין את המשטח לקראת העונה הקרובה שאמורה להתחיל בספטמבר. ב-1.8 אמור היה להתחיל האימון הראשון, אימון פתיחה חגיגי לקראת העונה הבאה. עד היום לא עלה הקבלן לדשא, וככה זה נראה. זה אומר שזה ידחה לנו את האפשרות לשחק במגרש הזה ולהתאמן בו לקראת העונה החדשה.

יש מתקן אחד שמשמש את אותם ילדים. מבחינת חדרי ההלבשה והשירותים, הם רקובים, הקירות שבורים, ישנם עכברים, חולדות ונחשים. הכול מסביב עשבייה וקוצים. הדשא לא ראוי, אין דשא, ויש בורות".  

פינאה משתף בכך שוועד ההורים של הקבוצה הוא זה שדואג לשיפוץ של המקום: "יש לנו ועד הורים של הקבוצה בהתנדבות מלאה. אני ישבתי וצבעתי את חדרי ההלבשה בשביל שייראו נורמלי. אנחנו כהורים משפצים את המתחם. אנחנו מטפלים בזה בעצמנו כי לא קורה כלום. היה בעבר פיצוץ בצינור שגרם לעובש בקיר גבס. אנחנו פתחנו את הנזילה והתרענו על כך שצריך לטפל בזה – אף אחד לא בא. למזלנו אחד ההורים טיפל בזה. אנחנו לוקחים דלי עם חול בשביל לכסות בורות במגרש בשביל ששופט יאשר את המגרש. כשמגיע שופט ורוצה לפסול את המגרש – אני מתחנן אליו ומפעיל קשרים עם כל העולם בשביל שיהיה משחק". 

האב, שכואב את המציאות, המשיך: "המועצה רואה את זה כחוג ולא מעבר. וכל פעם אומרים שהם יעשו ולא קורה שום דבר. לפני חודשיים היינו אצל ראש המועצה בשיחה. בהתחלה הוא לא הבין את החשיבות של הדבר הזה, ואז שיקפתי לו שאם הקבוצה נסגרת, כל בני הנוער שיש בקבוצה משוטטים ברחובות. זה ונדליזם, סמים, אלכוהול. אלה ילדים שאין להם מסגרת, אז במקום לחבק את הדבר הזה ולעטוף אותו, אתה מזלזל בזה? אני מרגיש תחושה רעה, של מישהו מושפל שעובדים עליו. לוקחים את הכסף היקר של הארנונה ועל החוג במירכאות, ואנחנו לא מקבלים תנאים בסיסיים. אנחנו יישוב עם דירוג סוציואקונומי 9 ונראים כמו מחנה פליטים".

מהמועצה המקומית מיתר נמסר: "מגרש הדשא תוחזק במשך השנה החולפת ע״י קבלן מאושר, לאור אי שביעות רצון מהתוצאות בפועל ומתוך כבוד סיימנו את ההתקשרות עם הקבלן הנ״ל. היות ונושא הספורט חשוב, בוצעה התייעצות עם גורם מומחה לשיקום דשא שעל פי המלצותיו יצאנו למכרז חדש לשיקום הדשא. נבחר קבלן זוכה ביולי 2023 שצפוי להתחיל את עבודתו בימים הקרובים. בתיאום מול המועדון והעומדים בראשו, הוסכם כי האימונים ומשחקי החוץ יערכו במגרש חלופי עד לסיום העבודות (צפי: כחודש). גאים במועדון ובהישגו ונמשיך לעבוד בשיתוף פעולה מקצועי".

מאת: דור יחזקאלי

היישוב מיתר נמצא בשיאו של דיון מעורר מחלוקת בשבוע האחרון. לרדיו דרום נודע כי רב היישוב משה ביגל השתתף לאחרונה באירוע לכבוד יום הולדתו ה-29 של עמירם בן אוליאל מול כלא אשל.

כזכור, אוליאל הורשע בזריקת בקבוק תבערה בדומא ביולי 2015, בקבוק שהצית שריפה שבה נספו בני הזוג סעד וריהאם דַוָואבְּשֶה ובנם בן השנה וחצי עלי. במאי 2020 הורשע בן אוליאל ברצח שלושת בני המשפחה ובעבירות נוספות, אחרי שהודה במעשה ושחזר אותו.

ההודאה נמסרה לאחר חקירת שב"כ שכללה עינויים, ולאחר מכן בן אוליאל חזר בו. בקשתו למשפט חוזר לעליון (בשל גביית ההודאה תחת עינויים) נדחתה.

הרב נאם באירוע ומדבריו ניתן להבין כי הוא שותף לטענה שמדובר בהודאת שווא, ולכן זוהי הרשעת שווא. דבריו ונוכחותו של הרב, אשר נחשב לאיש ציבור שמזוהה עם תושבי מיתר, הביאו לשיגור מכתב שעליו חתומים כ-130 תושבי מיתר.

במכתב נכתב בין היתר: "אנחנו רואים סכנה גדולה בגישה הסלחנית כלפי הטרור היהודי ונטילת החוק לידיים, ובאבחנה בין דם לדם כאשר מדובר בחקירות השב"כ ובהתרת דמם של בני אדם באשר הם. קל וחומר בתקופה קשה זו, שבה גוברת ההסתה כנגד מערכות החוק והמשפט של מדינת ישראל, פורעים מבצעים פוגרומים בחפים מפשע והלגיטימציה לנטילת החוק לידיים גוברת. בתקופה כזאת אנו זקוקים למנהיגים שיפעלו כגורמים מאחדים, אשר מתייצבים מאחורי מוסר יהודי ואוניברסלי ומחזקים את מוסדות המדינה האמונים על שמירת החוק והמשפט. כחברים בקהילת מיתר, ולאחר שהשתתפת באירוע מול כלא אשל, אנו קוראים לך לפרסם הצהרה שאינך תומך ברוצח מורשע, שטרור ואלימות נוגדים את רוח היהדות ושדמו של אף אדם אינו מותר".

אחת מיוזמות המכתב, נעמה דותן, סיפרה: "הרעיון שאיש ציבור שמייצג את הקהילה שאני גרה בה, תחת הכותרת של רב היישוב מיתר, יחגוג יום הולדת למישהו שהורשע בפשע נורא וידבר רק על ייסוריו של עמירם, זה מאוד חרה לנו. לאחר מכן פרסמנו את המכתב ופנינו לרב לקבל תשובה. רצינו לנסות להשיב איזשהי התנצלות או אמירה כלפי הדברים בתוך היישוב".

דותן המשיכה וסיפרה על השתלשלות האירועים: "במשך כמעט שבוע הייתה התחמקות מתשובה. באותו שבוע מישהו הדביק מדבקה מהמחאה נגד הרפורמה בגנותו של ביבי בשער ביתו של הרב. אני לא יודעת מי עשה את זה עד היום, גינינו את זה בכל מקום כי אתה לא יכול לפגוע ברכוש של אף אחד. איש ציבור, שאמור להיות גורם מאחד ביישוב שלנו, בעצם כופר בכל הערכאות של בית המשפט הישראלי ותומך במישהו שיש ספק סביר לגבי זה שהוא שרף משפחה, תינוק, שני הורים וילדים, בן ארבע שנשאר מצולק לכל החיים. הייתה גם הרגשה שהוא צריך להוציא הצהרה של הסתייגות מכיוון שחשבתי שאולי הוא לא חשב על כל ההיבטים, שאולי הייתה פה טעות. זאת הייתה כוונת המכתב, ובאמת פנינו אליו במטרה להביא לשלום ביישוב, כיישוב מעורב ששואף לחיות ביחד".

ממטה המאבק "צדק לעמירם", אשר טוען כי אוליאל לא ביצע את הרצח ומדגיש כי מדובר בהודאת שווא שהוצאה ממנו תחת עינויים, שלאחר מכן הוא חזר בו מהודאתו, נמסר לרדיו דרום: "גם אנו תומכים ברב ומעודדים אותו להצהיר שאינו תומך ברוצח ושטרור ואלימות מנוגדים ליהדות, כמו כן גם לענות אדם ולהרשיעו רק על סמך הודאה, בלי ראיה חיצונית, מנוגד ליהדות. אנו מאמינים שכמו אצל זדורוב וברנס- האמת עוד תצא לאור. אנו נסמכים על משפטנים שטוענים שהודאה שנגבתה לאחר עינויים בשב"כ, כשעמירם שבור בגוף ובנפש, כשהוא מאוים לחזור לעינויים, אינה תקפה ואינה יכולה להיות קבילה בבית משפט. העובדה שעברו 36 שעות מהעינויים ועמירם נראה כמשתף פעולה, לא יכולה לשמש סיבה לקבלת הודאה זו. החשש מלחזור לעינויים הוא שגרם לעמירם לשתף פעולה. בנוסף קיימות טענות קשות כנגד השחזור, טענות על התעלמות מהעדים בשטח שסתרו את הגרסה של עמירם במס' פרטים, טענות כנגד הפרטים המוכמנים... זו טעות חמורה לראות בנו ושותפינו למאבק "תומכי טרור" וכדומה, כשאנו אומרים בצורה ברורה- עמירם לא הרוצח! עמירם חף מפשע ולא קיבל משפט הוגן! ומכיוון שכך , עד שתוכח חפותו, אנו נאבקים להוציא את עמירם מהבידוד הקשה בו הוא מוחזק 7.5 שנים - לאגף רגיל כמו כל האסירים".

רב המועצה המקומית מיתר, משה ביגל מסר: "השתתפתי בהפגנה תחת הכותרת משפט צדק לעמירם בן אוליאל. אין בהשתתפותי זאת זלזול בפשע הנתעב של הרצח בדומא, לכן באתי בזה להדגיש את דעת התורה. א. חל איסור מוחלט לפגוע ברכושו של כל אדם. ב. חל איסור מוחלט לפגוע בגופו של כל אדם. ג. חל איסור מוחלט מהתורה לרצוח כל אדם. כי הוא נברא בצלם אלוקים. כמו כן חובה לכבד את גופי השלטון בישראל, להם זכינו לאחר אלפיים שנות גלות וצפיה: הכנסת, הממשלה והמשפט. יחד עם זאת כמובן שמותר לבקר או להפגין מולם. לפני כשבועיים הודבקו כרזות על גדר ביתי ועל מכונית של ביתי שחנתה ליד הבית. התמונות נשלחו בקבוצות מיתר וגרפו גינויים מקיר לקיר. עקב כך האדם שתלה את הכרזות בא אלינו והודה במעשה. והבטיח שלא יחזור על כך.פרסמתי לתושבי מיתר את הדבר. מאחר והייתה אחדות נפלאה של תושבי מיתר, אני רוצה לראות את הנושא כנחלת העבר ולהמשיך לשרת את כל תושבי מיתר באהבה, אחווה שלום ורעות, כבעבר".

הכרזה המדוברת. צילום פרטי

לסיכום אני רוצה להגיד משהו לתושבי מיתר: "תושבי מיתר האהובים. מאחר וכולכם הייתם שותפים לחוויה הלא נעימה שעברנו, רצינו קודם כל להודות על התמיכה העצומה , דברי העידוד וההזדהות כנגד המעשה שנעשה נגדנו. מסתבר שלמרות המחלוקות, ישנה תמימות דעים של כל גווני הציבור, לגבי צורת שיח מכבד, וכבוד שחייב להיות האחד כנגד האחר, גם אם לא מסכימים. ונגד כל אלימות מילולית, פגיעה ברכוש וחלילה פגיעה פיזית. תושבי מיתר בעצם הסכימו שיש גבולות שאותם לא חוצים ויהי מה. הדבר הכי מרגש שקרה לנו, היה, שהאיש שעשה את המעשה הגיע אלינו והביע צער על המעשה, וגם הבטיח שלהבא לא יפגע ברכוש. בסופו של דבר, אחים אנחנו. שוב, תודה לכולם. מיתר ניצחה".

מאת: דור יחזקאלי 

במסגרת הדוח, נראה כי שיעור הזכאות לתעודת בגרות מהלומדים בכיתה י"ב נותר השנה ללא שינוי: משיעור זכאות של 76% בשנת הלימודים תשפ"א (2021) לשיעור זכאות של 75.9% בשנת הלימודים תשפ"ב (2022). מדובר ב-92,756 תלמידות ותלמידים הזכאים לתעודת בגרות. 6 שנים קודם לכן (בשנת תשע"ז) שיעור הזכאות עמד על 68.2% מהלומדים בכיתה י"ב.

בנוסף, עולה מהדוח כי תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש מצמצמים את הפער מול תלמידים מרקע חברתי כלכלי חזק. הפער בשיעור הזכאות עומד על 12.3%. ארבע שנים קודם לכן (תשע"ט) הפער עמד על 22%.

נתון מעניין נוסף מראה כי תלמיד בפריפריה מתוקצב יותר מאשר תלמיד במרכז הארץ. תלמיד בבית ספר יסודי מאזור ירושלים מתוקצב בממוצע ב-20,415 ש"ח, תלמיד מדרום הארץ ב-20,334 ש"ח ותלמיד מצפון הארץ מתוקצב בממוצע ב-20,208 ש"ח: זאת לעומת תלמיד מאזור המרכז המתוקצב ב- 17,286 ש"ח ותלמיד מאזור תל אביב המתוקצב ב-17,082 ש"ח.

באשר לערי הדרום, נתוני הזכאות לבגרות ולבגרות מצטיינת מציגים תמונת מצב מגוונת, כאשר יש להדגיש כי הנתונים כוללים בתי ספר שאינם מגישים את תלמידיהם לבגרויות (למשל, חלק מבתי הספר החרדיים) .

אז מה אחוז הזכאות לבגרות ברשות שלכם?

• ערד - 71.9% מהתלמידים זכאים לבגרות. 12.7% זכאים לבגרות מצטיינת.
• ירוחם - 90.6% מהתלמידים זכאים לבגרות. 11.8% זכאים לבגרות מצטיינת
• נתיבות – 80% מהתלמידים זכאים לבגרות. 6.7% זכאים לבגרות מצטיינת
• אופקים – 47.4% מהתלמידים זכאים לבגרות. 3.9% זכאים לבגרות מצטיינת.
• אשקלון– 86% מהתלמידים זכאים לבגרות. 11.1% זכאים לבגרות מצטיינת.
• אשדוד– 73.7% מהתלמידים זכאים לבגרות. 9.5% זכאים לבגרות מצטיינת.
• קרית גת- 70.5% מהתלמידים זכאים לבגרות. 7.2% זכאים לבגרות מצטיינת.
• קרית מלאכי- 74.6% מהתלמידים זכאים לבגרות. 7.1% זכאים לבגרות מצטיינת.
• באר טוביה- 83.8% מהתלמידים זכאים לבגרות. 8.8% זכאים לבגרות מצטיינת.
• לכיש- 96% מהתלמידים זכאים לבגרות. 20% זכאים לבגרות מצטיינת.
• שפיר- 94.7% מהתלמידים זכאים לבגרות. 19.4% זכאים לבגרות מצטיינת.
• חוף אשקלון– 91.8% מהתלמידים זכאים לבגרות. 9.6% זכאים לבגרות מצטיינת.
• שדרות – 87.2% מהתלמידים זכאים לבגרות. 6.2% זכאים לבגרות מצטיינת.
• דימונה – 87.6% מהתלמידים זכאים לבגרות. 9.2% זכאים לבגרות מצטיינת.
• באר שבע – 85.8% מהתלמידים זכאים לבגרות. 9.5% זכאים לבגרות מצטיינת.
• רהט – 68.4% מהתלמידים זכאים לבגרות. 2.4% זכאים לבגרות מצטיינת.
• שער הנגב – 71.3% מהתלמידים זכאים לבגרות. 9.8% זכאים לבגרות מצטיינת.
• אשכול – 81.2% מהתלמידים זכאים לבגרות. 11.4% זכאים לבגרות מצטיינת.
• בני שמעון – 73.6% מהתלמידים זכאים לבגרות. 6.2% זכאים לבגרות מצטיינת.
• עומר – 81.4% מהתלמידים זכאים לבגרות. 17.9% זכאים לבגרות מצטיינת.
• מיתר – 96.4% מהתלמידים זכאים לבגרות. 18.4% זכאים לבגרות מצטיינת.
• מצפה רמון – 83.0% מהתלמידים זכאים לבגרות. 3.4% זכאים לבגרות מצטיינת.
• רמת הנגב – 87.4% מהתלמידים זכאים לבגרות. 6.3% זכאים לבגרות מצטיינת.
• הר חברון – 62.3% מהתלמידים זכאים לבגרות. 0.9% זכאים לבגרות מצטיינת.
• מרחבים – 84.2% מהתלמידים זכאים לבגרות. 10.2% זכאים לבגרות מצטיינת.
• ערבה תיכונה – 75.8% מהתלמידים זכאים לבגרות. 9.1% זכאים לבגרות מצטיינת.
• שדות נגב – 88.4% מהתלמידים זכאים לבגרות. 6.5% זכאים לבגרות מצטיינת.
• תמר – 83.7% מהתלמידים זכאים לבגרות. 4.1% זכאים לבגרות מצטיינת.
• תל שבע – 57.6% מהתלמידים זכאים לבגרות. 1.0% זכאים לבגרות מצטיינת.
• שגב שלום – 59.7% מהתלמידים זכאים לבגרות. 1.2% זכאים לבגרות מצטיינת.
• אל קאסום – 56.1% מהתלמידים זכאים לבגרות. 0.7% זכאים לבגרות מצטיינת.
• נווה מדבר – 54.9% מהתלמידים זכאים לבגרות. 2.0% זכאים לבגרות מצטיינת.
• כסייפה – 68.5% מהתלמידים זכאים לבגרות. 2.1% זכאים לבגרות מצטיינת.
• חורה – 76.8% מהתלמידים זכאים לבגרות. 7.7% זכאים לבגרות מצטיינת.
• לקיה – 53.5% מהתלמידים זכאים לבגרות. 2.0% זכאים לבגרות מצטיינת.
• ערערה בנגב – 70.4% מהתלמידים זכאים לבגרות. 1.1% זכאים לבגרות מצטיינת.

רם זהבי, מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך, התייחס לנתוני הבגרויות הבוקר והביע שביעות רצון מהמספרים "מאוד מאוד מאוד מרוצה. אנחנו בהתרגשות גדולה. יש פה עבודה מאומצת. זה לא מאמץ של שנה אחת, זה מתחיל בגני הילדים. יש כאן בהחלט בכל מחווז הדרום, בכל הרשויות, במגזר היהודי, במגזר הבדואי, גם בזכאות כללית וגם בזכאות מצטיינת, יש כאן פריצות דרך רב שנתיות שמראות סימנים של יציבות לאורך שנים, מגמה חזקה מאוד של שיפור הישגים מתמיד"

עוד הוסיף "אשקלון, אשדוד, באר שבע, שלוש הרשיות הגדולות של מחוז דרום. הן נושקות ל90% זכאות לבגרות בכלל החברה שלהן. ויש להן אוכלוסיות מורכבות ויש להם צמצום פערים ויש להן אתגרים. שאנחנו מתסכלים על עוטף עזה ורואים את שדרות היא נושקת ל-90%, זה לא דבר מובן מאליו."

על נתון הזכאות לבגרות בעיר אופקים אומרים בעירייה: "חישוב הנתונים שפרסם משרד החינוך כולל את התלמידים ברשות, הלומדים במוסדות חינוכיים מוכרים שאינם רשמיים (חרדים), אשר כלל אינם ניגשים כלל לבחינות הבגרות. בעקבות זאת, הנתונים שמתפרסמים אינם משקפים התמונה החינוכית הכוללת, אשר מצביעה על ממוצע של כ-90% אחוזי הצלחה מבין תלמידי בתי הספר התיכוניים אשר מגישים את חניכיהם לבחינות הבגרות בעיר. בשנים האחרונות ביצעה אופקים קפיצת מדרגה משמעותית בתחום החינוך, ואף הטמיעה מודל חינוכי עירוני חדשני. נמשיך לקדם את התלמידים ולהוסיף מגמות ותכניות לימוד שיזניקו את התלמידים ואת העיר קדימה. החינוך הוא בנפשנו, ונשקיע כל מה שדרוש כדי להפוך את הטוב – לטוב ביותר"

מארבע יוצא אחד: שמעון מזוז הוא ראש המועצה המכהן של מיתר ומולו יתמודדו שלושה במטרה להחליפו. שי דוד, שמעון פרץ וסער חרזי רואים את עצמם מועמדים ראויים. ענו בסקר של רדיו דרום: האם מזוז יישאר בתפקידו או שיהיה שינוי במועצה.

מאת: דור יחזקאלי

טקס מרגש שבו סופרו סיפורי גבורה הקשורים לאירועי ה-7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל נערך אתמול (ד') בבית הספר ברנקו וייס מיתרים שביישוב מיתר. לאירוע הגיעו משפחות וחברים שאירועי ה-7 באוקטובר ואלה שהגיעו לאחריו, היו קשורים אליהם והשפיעו עליהם רבות מסיבות שונות: ה' (לוחם בדובדבן) בוגר בית הספר, אורי גאייר, בוגר בית הספר שנפצע ב-7.10 בקרב במחסום ארז, דובי ליבנה, דודו של תומר אחימס ז״ל מלהבים, טליק גואילי, אמו של רני גואילי שמוגדר נעדר מאז 7.10, איסמעיל אלקרנאווי ומשפחתו מרהט, שהצילו 50 אנשים מהנובה, ליאור רוזנפלד, אחותה של הדר ברדיצ׳בסקי, שהגנה על שני התינוקות שלה בני 10 חודשים בממ"ד בכפר עזה ומשפחתו של מפקד תחנת שגב שלום, איציק בזוקשוילי ז״ל.

טליק גוילי. צילום: דור יחזקאלי

דובי ליבנה: "תומר שירת באוגדת עזה בחפ"ק של מפקד החטיבה ז"ל, ותפקידו היה הקשר שלו. באותו בוקר של יום שבת הארורה בשעה 06:29 כשכל המדינה התעוררה לאזעקות ומטחים, הם היו שם באוגדה, הכי קרובים לגדר וחממי המפקד שלו הבין באותו רגע שהמשימה העליונה היא להגן על הישובים. הם עלו על הג'יפ הממוגן, ומתוך הבנה שקיבוץ נירים הוא הכי קרוב לגדר, הם דהרו לשם. כשהגיעו עשו הקפה של היישוב, ותוך כדי ההקפה נתקלו בפעם האשונה במחבלים, היו שם כמה עשרות. ירו על הרכב שלהם, וחממי הורה לנהג להיכנס לתוך היישוב. הם נכנסו דרך הש.ג ונסעו ישר לכיוון הפרצה בגדר. בשלב הזה מתוך חתירה למגע הם פרקו מהרכב והתחילו לנהל לחימה קשה מאוד, כשהם שלושה ומולם עשרות מחבלים, המספר המדויק לא ברור, אבל מוערך בין 60-80. העדויות מצביעות על זה שלחמו קרב גיבורים, ירו וגם הרגו מחבלים. בשלב די מוקדם של הלחימה חממי נפגע, ותומר הוא זה שלקח את הפיקוד. הוא עשה את זה תוך כדי שהוא דיווח בקשר, נלחם וטיפל בחברי הצוות שלו. הלחימה נמשכה עוד כמה דקות, כשהדיווח האחרון בקשר היה בסביבות 07:05, ושם זה הסתיים. במשך 52 ימים חיכינו לאיזושהי בשורה, עד שהגיעו קציני נפגעים לבית המשפחה ובישרו שתומר נהרג כבר באותו בוקר, כשבאותה שעה דפקו הנציגים על דלתות משפחה נוספות, של אלוף משנה חממי וקיריל זיכרונם לברכה".

ליאל בזוקשווילי: "אבא שלי ניצב משנה איציק בוזוקשווילי ז"ל שימש כמפקד בתחנת שגב שלום. באותה שבת הוא נפל בקרב בקיבוץ רעים. הוא נלחם והציל עשרות פצועים, ובין היתר גם את גופת חברו הטוב מפקד תחנת רהט. למרות שהוא קיבל פקודה להישאר בתחנה ולשמור עליה. הוא החזיר את הקרקל שאני עליתי עליו ביחד עם עוד 3 שוטרים לתחנה בשביל שניקח אותו איתנו. הוא הצליח לעשות המון חילוצים, ובגיחה האחרונה הוא ביקש ממני להישאר באופקים ובכך הוא הציל בעצם את החיים שלי. הוא אמר לי שהוא הולך לאירוע קטן, הוא היה באמת עם המון אומץ וגבורה, בלי פחד. פשוט יצא פעם אחר פעם תחת אש כבדה להילחם בקיבוץ רעים, ובפעם האחרונה הוא זיהה כוח של סיירת מטכ"ל ובעצם קיבל החלטה לאגף את הקיבוץ. בפנייה הראשונה הוא חטף RPG לרכב ומת. שירתי שנתיים ושמונה במג"ב, ובעקבות המקרה החלטתי לחתום קבע ולהמשיך את הדרך שלו. כלום לא ישבור אותנו, אנחנו ננצח ובעזרת השם שכל החטופים יחזרו בשלום ושכל חיילי צה"ל יחזרו בשלום. אבא שלי היה לוחם אמיתי ואני רוצה שתסתכלו על התמונה ושכולם ידעו מי הוא היה ומה הוא עשה למען המדינה".

מדליקים נרות חנוכה. צילום: דור יחזקאלי

איסמעיל אלקרנאווי: "השביעי באוקטובר היה יום קשה לכל אזרח, אחד ואחת בעוטף ובדרום, בכל המדינה. היום הזה הוא יום המנוחה שלנו. שמענו בקבוצות של הוואטספ שיש לנו בני משפחה חטופים. התאספנו אצל האבא, ובאיזשהו שלב קיבלתי הודעה מטלפון של איה מקיבוץ בארי, היא שלחה מיקום. לקחנו תחמושת, ונסענו עד שהתקרבנו לקיבוץ בארי. בקיבוץ מצאנו את הצעירים והצעירות שברחו מהמסיבה. לא יכולנו להשאיר אותם שם כי החיים שלהם הם גם יקרים כמו החיים שלנו.
אלקרנאווי סיפר כי במהלך החילוץ כוח צבא הבחין בו ובמשפחתו וכיוון אליהם נשקים, עד שאיה צעקה שהיא לא חטופה: "אני אומר תודה לאל וגם לאיה שהיא צעקה כי אחרת אנחנו לא היינו פה היום וגם אומר תודה לאל שעם כל הכעס והזעם, שהיה לצבא את הסבלנות לא ללחוץ על הקליע. אני וחבריי וכל עם ישראל מאחלים שהחטופים יחזרו בשלום בריאים ושלמים. אנחנו הבדואים שותפים בגורל לא מהיום ולא מהשביעי לאוקטובר, אלה מלפני קום המדינה. אנחנו נמשיך להיות שותפים לגורל ונמשיך לאהוב את המדינה ולחזק. תמיד נהיה ליד האזרחים והאוהבים שלנו כי כל המדינה היא האוהבים שלנו".

אורי גאייר: "את יום שבת בבוקר אני התחלתי בשמירה בש.ג בסביבות 06:30 התחלנו לשמוע הרבה טילים ויריות מנשק קל והבנו שמשהו חריג קורה בגזרה. הרכב סיורים פרק מהרכב והקצין התחיל לכנס אותנו במרחבים מוגנים כדי לחלק אותנו לקראת לחימה. היינו שם ותוך כדי קיבלנו דיווחים על זה שהתחילה מלחמה. שמענו על חדירה של 40 מחבלי נוחבה והבנו שזה קרוב למוצב. אני הייתי באיזשהו חדר ובשלב הראשון הקלע שלנו שזיהה מחבל. מאותו רגע הבנו שאנחנו במלחמה קיומית בלי שום הודעה מוקדמת. אני הייתי באזור הגנתי לכיוון הש.ג וראיתי קנה של קלאצ' מבצבץ מחומת הבטון, יריתי כמה כדורים ותוך כדי שאנחנו במצב כריעה ירו עלינו צרור, במזל גדול היינו מכופפים והקצין החליט שאנחנו צריכים לחתור למגע עם המחבלים. הוא יצא עם חוליה של 4 אנשים למשוך את האש ולהגן על האנשים במוצב. בתוך 3 דקות התקשרו לסמל שלי ואמרו לו שחייב תגבורת. הוא לקח אותי ואת חבריי לצוות ונלחמנו במחבלים פנים מול פנים. אני רוצה להגיד שכל אחד מהחברים שנהרגו שם הצילו חיים של אנשים רבים במותם. היינו שם 18 לוחמים מול חדירה של 40 מחבלי נוחבה ועוד 110 עזתים".

טלי גואילי: "באותו שבת הוא היה בחופשת מחלת בבית והוא היה אמור לעשות ניתוח ביום שני. כשהוא שמע שיש בלאגן, הוא פשוט קם ונסע לקיבוץ עלומים. בקיבוץ עלומים הייתה היתקלות עם מחבלים, הוא היה בתוך רכב, הוא קיבל כדור בכתף, הסתתר. הוא שלח מיקום, סיפר שהוא פצוע ושהכל בסדר ובשליטה. הוא עשה לעצמו חוסם עורקים ואמר שהפציעה לא קשה. בשעה 10:55 הטלפון התנתק לגמרי ואי אפשר היה לדבר איתו יותר. רק לאחר שבועיים קיבלנו הודעה שהוא חטוף".

עירית זעפרני, מרכזת שכבה י' בבית הספר שיזמה את האירוע: "בכל שנה אנחנו מציינם את חג החנוכה. עכם כל המצב המורכב היה קשה לחגוג, אנחנו מוקפים שכול ובמצב הקיים אין בית שלא מכיר מישהו שנרצח, נחטף או נפצע. צוות שכבה י' ואני ראינו לנכון לשלב בין הכאב לחג החנוכה. דיברנו על זה שחנוכה הוא חג של ניסים ושל אור, חג של גבורה, וכל אלה באמת קשורים באופן ישיר לתקופה הקשה שאנו עוברים במדינה. בהתחלה חשבנו שכל תלמיד יספר סיפור של גיבור אחר, ואז שאלנו למה שלא נביא בעצם את הגיבורים. חלק הם הגיבורים עצמם וחלק הם אורחים שהגיעו לספר על יקיריהם. כל דובר הדליק נר, אני חושבת שזה היה מאוד משמעותי עבור הילדים. היה מאוד מרגש ואני יכולה לאחל שכל החטופים יחזרו הביתה בשלום, בריאים ושלמים, שכל החיילים יחזרו בשלום ושחנוכה הבא יהיה מלא באור".

ב"מיתרים" עודכנו במהלך המלחמה על כך ששלו ציון שרעבי ז"ל, בוגר בית הספר נפל במהלך פעילות מבצעית בעוטף עזה. צוות בית הספר חשף בפני "רדיו דרום" כי שלו, שהיה תלמיד ערכי, שקט ובולט אהב מאוד את תחום הצילום. במהלך הדלקת נר ראשון של חנוכה, חנכו היום חדר הנצחה לשלו, שמורכב מתמונות אשר צילם בעצמו ומציורים אשר תלמידי מגמת אומנות ציירו על בסיס צילומיו של שלו.

דורית מרציאנו, רכזת מגמת אומנות סיפרה על המיזם החשוב: "אנו מציגים תערוכה לזכרו של שלו, בוגר מחזור ג' בבית הספר שלאחר שנהרג, נודע לי דרך אחת הבוגרות שהוא אהב לצלם. מתוך דף האינסטגרם שלו הורדנו צילומים שהוא צילם מטיולים רבים שנהג לעשות, שמהעין האומנותית שלי ראיתי בהם כישרון רב מאוד ותפיסת רגעים מיוחדים. החלטתי לתת את הצילומים לתלמידים שיציירו מעל 50 עבודות. אני זוכרת מצוין את האופי שלו, את התלמיד המבויש, המקסים והשקט, עם אופי של ילד מיוחד. פנים ודמות שאי אפשר לשכוח.

אפרת בשירי קורן, מנהלת בית הספר אמרה: "אני רואה חשיבות מאוד גדולה בתערוכה בגלל שחייל נופל שאין לו ילדים והמשכיות, צריך להשקיע הרבה מאוד בלהנציח אותו כדי להשאיר את הקיום שלו חי ומוחשי. התערוכה אפשרה לעשרות תלמידים להתעמק באומנות, בצילומים שלו ולהחיות אותם.

"בהתחלה היה נורא ואיום אבל חג החנוכה הוא חג האור וחג הניסים ואני משתדלת להיות באווירה הזאת כי יש לנו אנשים שהם בחזית של המלחמה ואנחנו צריכים לשמור על האנרגיה בשבילם גם", סיפרה ענבל ביבי, "אחי הוא גם בחזית וכשאני מדברת איתו אני מרגישה שאני חייבת לו גם". 

את השיר הזה כתבת בקיץ על פרידה ואז ה-7.10 לקח אותו למקום אחר.

"זה ממש קטע כי בסופו של דבר אני כותבת חצאי שירים עד שאני מחליטה שהם שווים משהו. החלפנו משפט אחד בפזמון ופתאום כל השיר השתנה".

את מופיעה מול חיילים, פצועים ומפונים.

"אני מופיעה בבסיסים, בתי חולים, מקלטים ויצא לי להופיע במתחם מול הנובה וזה היה מיוחד מאוד".

את במקור ממיתר. איך המשפחה שורדת את הימים האלה?

"כולנו נמצאים במרכז עכשיו. יש לנו משפחה וחברי ילדות שגרים בבאר שבע ובדרום. הרבה חברים שלי למדו בספיר וגרו בנחל עוז ובקיבוצים מסביב. זה מפחיד ומרסק. יש לי חברים שאני עדיין רוצה לבקר אותם ומשתדלת לשמור איתם על קשר כי זה לא פשוט ומאוד מורכב".

גם השיר 'אף פעם לא לבד' מקבל משמעות שונה.

"הייתי בטיפול רגשי ובאופן כללי אני מתמודדת עם תחושת בדידות ובתקופה האחרונה אני כן מרגישה אהובה. ההתרגשות מזה שאני מרגישה שאני אף פעם לא לבד כי יש לי את בורא עולם ומשם זה נולד".    

"זאת תקופה מאוד מורכבת אבל אני חזרתי לשיר אחרי שנה וחצי שלא שרתי בגלל בעיות רפואיות במיתרי הקול ולפני שלושה חודשים התחילה המלחמה אז הגעתי לתכלית של מה שאני עושה בחיים", אמר לירן דנינו, "מאז חזר לי אוויר לנשימה".

לירן דנינו. צילום: דודי חסון

ספר לי על ההופעות שלך בימים האלה? 

"ההופעות קצרות יותר ואתה מסתכל לאנשים בעיניים. הספדתי חברה ושרתי לגולני, למפונים של עוטף עזה ואיפה שהציעו ורצו אותי פשוט רצתי לשם ואני נהנה מזה מאוד ואי אפשר להסביר את זה במילים".

זה קשוח לשיר בכאלה מקומות.

"אני מסכים אבל אני תקופות ארוכות מלווה כל מיני אנשים שנמצאים בבית חולים ואני סוג של מחושל מהמקום הזה אבל עדיין יש מלא סיפורים ובכל זאת אתה שר והיו פעמים שנחנקתי אבל זאת המציאות".

ספר לנו על השיר הזה.

"כשקיבלתי את הטקסט היה לי קשה מאוד להגיד "אם מחר אני מת" וזה לא משהו שקל להגיד אותו ולשיר אותו ומשם התחלתי לבחון אותו מכל הבחינות כי אתה שם בן אדם שמדמיין סיטואציה הכי גרוע מכל אבל הרצון שלי לייצר הזדהות והמסר הוא לבחור בחיים ולקדש את החיים למרות הכל. הדבר היחיד שמפחיד אותי שלא תהיה פה אחדות".  

מאת: דור יחזקאלי

בהלה בתיכון מיתרים שביישוב מיתר: בימים האחרונים התגלו בכיתות השונות שבבית הספר כתובות שנכתבו על הלוח ועל מחברת בעד פלסטין, בעוד שבמקביל נצפו באזור אחר דגלי ישראל קרועים.
הדבר יצר בהלה בקרב ההורים שחוששים מהמצב הביטחוני, והביא בסופו של דבר לפניה אל המשטרה שפתחה בחקירה בנושא, כאשר גם שב"כ מעורב בדברים על פי גורמים המעורים בפרטים.

דגלי ישראל קרועים. צילום פרטי

בשיחה עם רדיו דרום, מספרת אם לילד בתיכון על החשש שלה ושל הורים נוספים (שהעדיפו שלא להתראיין), תוך שהיא משקפת את הביקורת הקיימת לאור כך שהדבר לא נודע להם דרך ביה"ס, אלא דרך ילדים והורים ששלחו את התמונות. כעת, מתברר כי בעצת גורמים המעורבים בחקירה, הומלץ לא לפרסם אודות הנושא תחילה, מה שהוביל בסופו של דבר לבהלה וביקורת אצל ההורים.

א', אמא לילד בתיכון סיפרה לרדיו דרום: "שלשום בסביבות עשר בלילה קיבלתי דרך הורים את התמונה שהתפרסמה כבר בכל מקום. התחלנו לברר ולנסות להבין מה קורה, ומה שאנחנו מבינים זה שהילדים הגיעו בבוקר לבית הספר, (ולא בפעם הראשונה אלה בפעם השנייה או השלישית) כשהדגלים הושחתו ויש את הכתובת בערבית עם הדגל על הלוח. לא עדכנו אותנו, לא דיברו איתנו ולא היה לנו מושג. הכל הגיע דרך ילדה שבעצם צילמה והעבירה את זה להורים שלה ומשם זה התפתח, משהו שאנחנו לא מבינים איך בימים כאלה דברים מן הסוג הזה קורים".

איך התחושות באזור אחרי המקרה הזה: "זה מאוד מפחיד, אנחנו יישוב צמוד גדר. באותו רגע לא בוצעו פעולות מיידיות, וההודעה היחידה שקיבלתי היא מוועד ההורים המרכזי בביה"ס, שזה נמצא בטיפול. אני לא יודעת מה נעשה במיידי כדי להבין מה קורה או מה עושים, מחר יכולים לשים באותה מידה גם מטען בכיתה הזו. אנחנו כבר אחרי השביעי באוקטובר ומסתכלים אחרת על הדברים. אנחנו ועוד אלפי אם לא מאות אלפי ישראלים במדינה גרים ביישובים צמודי גדר, אנחנו חיים עם הדו קיום שנים, אבל היום במציאות החדשה אנחנו מצפים להתייחסות קצת אחרת בהקשרים האלה".

מה אתם מצפים לראות מהגורמים הרלוונטיים? "הציפייה הראשונה של הקהילה כאן היא שקיפות. בטחון ילדינו הוא ראשון במעלה והייתי מצפה לשקיפות וחשיפה מלאה של הדבר הזה כבר באותו רגע שזה קרה, תוך נקיטה של פעולות מיידיות. בנוסף, עיבוי הביטחון. הקרקע נשמטה ב-7.10 ואחד הדברים המשמעותיים שנפגעו היא תחושת הביטחון האישית של כולנו. אני שולחת את הילדים למסגרות וצריכה לעבוד וזה מורכב, אני כל היום באי נוחות עם עצמי. הבן שלי לא היה מודע בכלל לנושא, זאת אומרת שזה הוסתר ואני לא יודעת איך להגיב לזה. את מה שיכולנו לסבול ערב ה-6.10, אנחנו לא יכולים לסבול אחרי הבוקר של-7.10, כי זה החיים של הילדים שלנו, הדור הבא של המדינה הזאת. צריכה להיות הפנמה של זה שקרה פה מקרה לאומני בתוך כיתה, מקרה פשוט וקטן, מחר זה יכול להיות אנחנו הבאים בתור, כל יישובי העוטף הזה פה, אנחנו אמנם לא יישובי עוטף עזה אבל אנחנו עוטף מכיוון אחר".

כתובות לשחרור פלסטין

ארן אזרזר, תושב העיר סיפר בריאון ל"בוקר טוב דרום": "אנחנו מזועזעים. ההורים לא קיבלו שום הודעה וזה הגיע אלינו מקבוצות הוואטסאפ. זה הרבה יותר מונדליזם. אנחנו חיים בתחושה נוראית כהורה והדבר מתחיל להיות כמו מערב פרוע. זה פעם ראשונה שאירוע כזה קורה והפחד שלי כתושב מיתר שיקרה מה שקרה בעוטף". 

עורכת דין אביטל בר נוב, יושבת ראש וועד ההורים שוחחה עם רדיו דרום: "אני יודעת שהיו מספר אירועים, נקרא לזה כתובות לאומניות או השחתת סמלי לאום בשטח בית הספר. באופן מידי בית הספר הפעיל את משטרת ישראל, המשטרה התחילה בחקירה והם ביקשו שלא להוציא שום מידע שקשור למידע על מנת לא לשבש את הליכי החקירה. אני באופן אישי כמובן שהרגשתי אי נוחות עם מקרה שכזה. בהתחלה ניסיתי לשער האם מדובר בתלמיד או אנשים שעובדים בתוך בית הספר לאחר שעות הלימודים. לא התקבל הרושם שזה משהו שקורה במהלך היום, אז פחות הייתי לחוצה מהנוכחות של הילד בבית הספר. יחד עם זאת, בתור יושבת ראש אני יכולה להבין שהרבה הורים נלחצו מהסיטואציה, הם היו מוטרדים וחשו אי נוחות מהחשש שיקרה משהו. לכן פנינו אתמול לקב"ט של המועצה, ביקשנו להגביר את מערך הביטחון בתוך בית הספר וגם הוחלט על כך שבסוף היום יהיה גורם מפקח מטעם בית הספר שיעבור בין הכיתות ויוודא שהכל תקין, ואז בעצם נמנע מצב שיכול להיות שתלמידים יגיעו בבוקר וימצאו דברים שלא צריכים למצוא.היה חשוב לשמור על דיסקרטיות על מנת שבאמת נוכל להגיע לקצה החוט בנוגע למי שעשה את זה, על מנת שאירועים מסוג זה יפסיקו ונוכל לשלוח את ילדינו בבטחה לבית הספר. חשוב לי להבהיר שהאירועים דווחו לי ברגע שהם קרו ושהסיבה שזה לא דווח לשאר ההורים, זה בגלל החיסיון שהיה על החקירה. בית הספר מהרגע הראשון טיפל בזה ביחד עם גורמי הביטחון הכי בכירים כולל השב"כ, ופשוט היה חייב לשמור על חסיון האירוע על מנת לבצע את החקירה כמו שצריך".

ממחוז הדרום במשרד החינוך נמסר בתגובה: "מדובר באירוע חמור בעל אופי לאומני, שדווח למשטרת ישראל ולכל הגורמים הרלוונטיים. בית הספר פעל בהתאם להנחיות שהתקבלו ממשטרת ישראל ואנו סומכים על גורמי האכיפה שימצו את הדין עם האחראים למעשה".

ממשטרת ישראל נמסרה אתמול תגובה לנושא: "משטרת ישראל פתחה אתמול בחקירה עם קבלת דיווח אודות אירוע שבו נכתבו על גבי לוח בתוך כיתה בבית ספר ביישוב מיתר כתובות אהדה ושבח בערבית שכללו, בין היתר, "פלסטין חופשית" ו- "אדונינו מוחמד". במסגרת חקירה, שמתנהלת בתחנת העיירות של מרחב הנגב, עולה כי בסוף חודש דצמבר נמצאו באחת הכיתות בבית הספר דגלי ישראל, כשהם מושחתים וקרועים וכן תכתובות אהדה ושבח על גבי דפים, כשבין היתר נכתב "שחרור עזה", "פלסטין החופשית". עם קבלת הדיווח פעלו חוקרי התחנה לאיסוף ראיות וממצאים, גבו עדויות והצליחו להתחקות אחר 2 חשודות, תושבות הישוב חורה, בחשד למעורבותם במעשים. החשודות, בנות 19 ו- 21, נעצרו הערב לחקירה בתחנת העיירות של מרחב הנגב".

הותר לפרסום: רס"ל רן גואילי ז"ל, לוחם יס"מ נגב במחוז הדרומי, אשר פעל בעוז ובחירוף נפש בחזית הלחימה מול האויב נפל בקרב בעלומים בשבעה באוקטובר. 

ועדת מומחים שהתכנסה בתאריך 30/01/2024 בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, גורמי המודיעין, משטרת ישראל, משרד הדתות והרב הראשי לישראל, קבעה עפ"י הממצאים שהוצגו בפניה כי רן גואילי ז"ל אינו בין החיים. רן נרצח ב- 7/10/2023 וגופתו נחטפה ומוחזקת ע"י ארגון טרור. יהי זכרו ברוך. מהמשטרה נמסר כי משטרת ישראל תעמוד לצד המשפחה השכולה ותלווה אותה לעד.

רן גויאלי. יהי זכרו ברוך

אלון עמית, חברו של רן כתב: "רנייייי חבר אהוב💔💔 כמה ימים לפני שמחת תורה פתחתי את הדלת במספרה של רועי וראיתי אותך יושב במקום הקבוע שלך בשיא שלך שמח ומאושר. החצי שעה האחרונה שלנו ביחד במחשבות שלי כבר ארבעה חודשים ומשקפת חלק קטן מהאדם המדהים שאתה שלא ניתן לתאר בפוסט ובמילים בכלל. שאלתי אותך למה אתה עם קיבוע ביד וסיפרת לי שנפצעת בעבודה ואתה כבר רוצה לחזור לאופנוע. דיברנו על העתיד וישר התעניינת מה אני עושה בימים האלו. סיפרת לי על החוויות והחברים, אמרת לי שאתה רואה את עצמך ממשיך לקריירה במשטרה. רועי שיתף אותנו שיש לו בעיה בירוקרטית ובלי שביקש מיד הרמת שיחות עד שמצאת פיתרון. שיתפת אותי שראית את אחי שבוע לפני מסתכל לשנייה בפלאפון בנהיגה וסימנת לו עם הצ'קלקות, הוא היה בטוח שנפל על שוטר שיתן דוח, אבל אתה התקרבת לחלון, הורדת את הקסדה בחיוך ואמרת לו "אוהב אותך פעם אחרונה" וביקשת ממנו להיות זהיר. לא אשכח לעולם את החוויות המשותפות והשיחות איתך, מי שלא הכיר אותך הפסיד. 

ב7/10 ששמעתי שאתה נעדר והית באזור לחלץ ולהציל אנשים לא הופתעתי שלמרות הפציעה שלך זו לא היתה התלבטות בשבילך. ניהלת קרב של גיבורים בקור רוח, נלחמת וחיסלת את הרוע בקרב אירועי עד שמסרת נפשך כגיבור ולוחם שמקיים את מצוות "לא תעמוד על דם רעך" וקידוש ה' בשמירה על המולדת. כל יום חשבתי איך לפעול והאם אני עושה מספיק בשביל להחזיר אותך כי אני יודע שהית עושה אותו דבר בשבילי, אבל זה לא "היתה עושה", אתה עשית ופעלת. עשית הכל להגן עלינו. מלבד הגיבור שאתה אזכור אותך תמיד חבר אמת, אהוב על כולם, אוהב להנות מהחיים, איש ישר עם עקרונות וערכים, תמיד מדבר לעיניין בגובה העניים עם נוכחות עוצמתית ושלווה".

כנסו והאזינו לראיון המלא של מיתר בשראן ברדיו דרום, כחלק מהסיוע לעסקים בדרום.