תוצאות חיפוש

"בהבנת המציאות אנחנו יכולים לראות מציאות אחת והמנהיגות שלנו רואה מציאות אחרת. אנחנו יותר מדי שנים נמצאים במלחמת קיום מול אויבים מבחוץ ואויבים מבית. אנשים רוצים לראות פה מדינת איסלאמית והמנהיגות שלנו לא מתרגמת את זה ככה. הם מנסים להגיע לדו קיום או רב קיום ואם תספור את האזרחים שנהרגו לנו מאז עופרת יצוקה ועד היום תבין שהמחיר ששילמנו עד היום הוא יקר ובלתי נסבל".

מה היית עושה?

"שלוש משימות עיקריות. כל הכפרים הערביים במדינת ישראל צריכים להיות בעוצר עד שאתה מנקה אותם אחד אחד. הדבר השני מחסל את החמאס והג'יהאד ברצועת עזה, לחסל אותם. והדבר השלישי הוא לחזק את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון". 

ראם מספר ללירון על הטלפון הקווי שצילצל לו בבית וכל רגעי האימה בהם ניסה להבין מי בכלל מחייג לטלפונים קוויים בימינו?! בין לבין הם גם תכננו הפיכה בתכנית.. 

"ההוצאה לפועל של כוחות הביטחון ראויה לכל תשבוחת. המודיעין, הדיוק, העוצמה- גורמים לי נחת. צריך לעמוד ולהצדיע להם. במיוחד נגד ארגון כמו הג'יהאד האיסלאמי, זה ארגון טרור בשלוחה איראנית."

מבחינת הפרקטיקה, איך אפשר להפסיק את קיומו של הארגון הזה?

"ממשיכים לחסל את כל המהנדסים, מחזיקי הכספים ומפקדי השטח שלהם. אין עוד הרבה זה בסה"כ כמה מאות. חמאס נותן לך את כל חופש הפעולה לפגוע בג'יהאד ואנחנו מתנהגים אליו כמו הריבון ברצועה. זה בדיוק המקרה בו האויב של האויב שלך הוא החבר שלך. אין לי ספק שהחמאס מספק מקורות מודיעיניים."

השר אבי דיכטר לפתחי וזמרי בעם: "יש במדינת ישראל אנשים שחושבים אחרת - הם מביאים את החשיבה הזו בקלפי, מה לעשות שבבחירות האחרונות הימין ניצח? אני מציע להשאיר את הוויכוח בתוך המסגרת הפוליטית. יש לי אנשים במיליה הזה של אנשי הצבא, אני לא מאמין שיקרה משהו. גם בזמנו כשמינו את אריק שרון לשר הביטחון, לפני 40 שנה, קמה קול זעקה גדולה"

יותם זמרי: "אתה לא מתרגש אם יבואו ויפגינו נגדך למשל?"

דיכטר: ״"בשמחה ובאהבה, יש מים לשתיה בשפע על חשבונינו וגם יש כביש פנוי למפגינים מול הבית"

איך היה לעבוד לצד גולדה מאיר? למה הוא עושה מילואים כבר למעלה מ-50 שנה? ואיך הוא לוקח מתכות מפגזים וטילים והופך אותן לחנוכיות? ארנון גינת, המילואימניק הכי ותיק בפיקוד דרום בראיון מרגש בתכנית "המשפיעים בדרום" ברדיו דרום.

איך היה לעבוד לצד גולדה מאיר? למה הוא עושה מילואים כבר למעלה מ-50 שנה? ואיך הוא לוקח מתכות מפגזים וטילים והופך אותן לחנוכיות? ארנון גינת, המילואימניק הכי ותיק בפיקוד דרום בראיון מרגש בתכנית "המשפיעים בדרום" ברדיו דרום.

עוד הוסיף האלוף במיל' דגנוט "אנחנו חיביים לתת גיבוי לכל מערכות הביטחון. מה זה גיבוי? שקט בפעילותם לצה"ל, למשטרת ישראל, יש לזה הקשר למה שקורה לנו פה פנימית. אני מדבר קודם כל למי שנושא באחריות, שזה ראש הממשלה, והייתי מייעץ לו בהקשר הזה כרגע לעצור את הכל ההיבטים של הפעילות החוקתית הזאת, לחכות עד אחרי יום העצמאות, לנסח אולי בתקופה הזאת איזה מתווה אחר, וגם להנחות את יושבי שולחנו להפסיק ולהעסיק את ראשי המערכות בשטויות ובאנרגיות מיותרות"

בראיון התייחס סגן הרמטכ"ל וח"כ לשעבר יאיר גולן למחאת המילואימניקים והסירוב להתייצב לשירות "אין שום סרבנות, הסרבנות היחידה שיש היא סרבנות הממשלה לפעול בהתאם לרצון העם וטובת בעם. האנשים המסורים שכל חייהם הקדישו לביטחון ישראל, הם לא אנשים סרבנים. הם אומרים אנחנו לא מוכנים לשרת שלטון מושחת ושלטון שלוקח לנו את הדמוקטיה. פשוט לא מוכנים. אני מוכן להקריב את חיי תמורת זה שאתם תבטיחו לי להיות חופשי בארצנו. אם רוצים לקחת לי את היכולת להיות אדם חופשי בארצי. אני לא מוכן לשרת במדינה כזו." 

"שירתתי בצה"ל 38 שנים והיום אם יש איש מילואים שאומר 'אני לא מוכן לשרת'- אני תומך בו בלב שלם" עוד הוסיף על שירות הסדיר "אני מקווה שלעולם לא נגיע לרגע השחור משחור הזה שנתחיל לאיים על השירות הסדיר בצה"ל. אבל אני רוצה לומר לכם - הממשלה המושחתת הזו הולכת לבצר את האוטונומיה החרדית עוד יותר, את אותם אנשים שאנחנו פוטרים במשך שנים מגויס צבאי. למה? למה אני ובני צריכים לסכן את נשפנו עבור אנשים שלא מוכנים לשרת?"

עוד תקף ואמר "האויב הכי גדול של מדינת ישראל ברגע זה, אין כרגע משבר ביטחוני. האויב הכי גדול זו ממשלת ישראל בעצמה שפועלת בניגוד לאינטרסים של אזרחי מדינת ישראל ופועלת באופן שיטתי ועקבי לריסוק הדמוקרטיה הישראלית"

הטייס לשעבר (סיים את תקופת המילואים) זאב רז לגיא בוסי ואיתמר פליישמן: "המדינה משתנה מול עינינו מיום ליום"

פליישמן: "תביא לי דוגמא"

רז: "ברגע שהפרדת הרשויות נשחקת, וכבר מזמן, וזה התחיל עוד לפני נתניהו"

פליישמן: "אבל התחלתם להפגין רק עכשיו"

רז: "כל החקיקה שיש עכשיו, ומינוי שופטים הרבה פחות עצמאיים"

פליישמן: "איפה מונו שופטים פחות עצמאיים?"

רז: "הממשלה חותרת להרבה יותר כח ולהקטנת עצמת הרשות השופטת"

פליישמן: "אתה יודע להסביר לי מה ביטל אתמול בגץ? אתה אומר דברים חמורים אז אני רוצה להבין אם אתה יודע על מה אתה מדבר"

רז: "בגץ קבע שאי אפשר יהיה לקחת להם את החסכונות שלהם"

פליישמן: "זה לא נכון. אתה אומר לי שפוגעים כאן בזכויות אדם של אנשים, אבל לא יודע מה בגץ פסל אתמול?"

רז: "הגעתי לריאיון על מכתב הטייסים, יש עוד דברים שאני לא מבין בהם"

פליישמן: "חתמת על המכתב, אתה פעיל במילואים?"

רז: "לא. אתה לא נקרא למילואים עד אין סוף"

השר מיקי זוהר לשרון גל: "אנחנו מתקדמים כפי שהתחייבנו, אני חושב שהפעם אף אחד לא יכול לבוא אלינו בטענות שאנחנו עושים את זה בצורה לא מסודרת".

על איומי הסרבנות אמר זוהר: "מבדיקות שאני עושה אני מאוד מעודד, הסרבנות הזו מגיעה מקומץ מאד קטן שרובו כבר לא פעיל במילואים. יש כמה אנשי צבא ופוליטיקאים לשעבר שמאוד מתוסכלים מכך שלא קיבלו את אמון הציבור, מבחינתם שמדינת ישראל תחרב - ואז אולי יהיה להם סיכוי לחזור ולבנות את ישראל מחדש. הם לא רק חסרי אחריות הם פועלים נגד מדינת ישראל. מהאינפורמציה שאני מקבל, האנשים הללו - אהוד ברק, בוגי יעלון ודן חלוץ, בוחרים להחריב את מדינת ישראל".

תא"ל במיל' אסף אגמון, מי שהיה טייס במשך עשרות שנים ומיוזמי מכתב הטייסים, מסביר בראיון הבוקר על מחאת אנשי המילואים המתנדבים ולמה לא מדובר בסרבנות "אני לא מודאג, אני מודאג מאוד מאוד מאוד. כל מי שחייב לפי חוק לעשות מילואים, כל מי שנקרא לפי חוק, אני קורא לו לבוא ולהתייצב ולעשות את מה שמוטל עליו בחוק, למרות שזה רק 1%-1.5% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. אבל, מי שחותם על התנדבות, כמוני, אני מעל 53 שנה, כל שנה ביקשו ממני להתנדב, חתמתי על טופס ההתנדבות שהיו שם סעיפים בלי בכלל לקרוא אותם, כי ידעתי שאני מתנדב לכל דבר. אבל כל מי שכמוני, בכל רגע מותר לו, לא משנה הסיבה בכלל, אני לא צריך לפרט למה, מותר לו להפסיק את ההתנדבות שלו - לכן אסור לקרוא לזה סרבנות"

בראיון אמר ח"כ כהן "אם אנחנו מתכופפים אנחנו מתנהלים ברפובליקת בננות, במדינה חצי-צבאית, חצי-הפיכה צבאית. יש ארגוני ימין שאוספים חתימות של אנשי מילואים שגם הם יפסיקו להתנדב." עוד הוסיף "הפיכה צבאית לא חייבת להית אקטיבית. היא יכולה להיות גם שקטה, כמו שיש עכשיו. בסופו של יום יש אנשים שמשתמשים במטוס שלהם, משתמשים בכלי שמדינת ישראל הקנתה להם נגד החלטות הממשלה"

ח"כ אביחי בוארון לפתחי וזמרי בעם: "בחודשים האחרונים נערכים מפגשים של טייסים במילואים במשרדים באזור בני ברק ורמת גן - שם מבשלים את הטייסים לסרבנות רוחבית. מי שמופיע שם זה לא אחר ממנדלבליט, אמיר אשל מפקד חיל האוויר לשעבר, ואנשי שמאל קיצוני שבעצם מכשירים את הלבבות לסרבנות רוחבית. אני מצפה מצמרת צה"ל לא לגלות שום רוך כלפי הסרבנות הזאת, ופשוט להרוג את האירוע הזה"

זמרי: "מי שנותן רוח גבית לצה"ל באירועים האלה זה שר הביטחון גלנט שמזגזג בהקשר הזה"

בוארון: "אני נוטה להאמין ולקוות שהוא עושה כל שביכולותו להילחם בתופעה הזו. יש מאות קציני מילואים ביו"ש, מה נעשה אם ירצו לפנות יישוב והם ייסרבו? בנוסף, לא יכולה צמרת צה"ל לבוא ולומר 'הבית בוער' ותוך כדי לשפוך שמן למדורה הזאת"

מאת: פלד ארבלי ודור יחזקאלי

בעקבות חדירת מחבלים לשטח ישראל משטח רצועת עזה, תושבי עוטף עזה התבקשו להישאר בבתים. צה״ל הכריז על מצב כוננות מלחמה ומסר: "בשעה האחרונה החל ירי מסיבי של רקטות לשטח ישראל מעזה, ומחבלים חדרו לשטח ישראל במספר מוקדים שונים. תושבי הדרום והמרכז נדרשים להימצא בסמוך למרחבים מוגנים, ובעוטף עזה בתוך מרחב מוגן. בשעה זו מקיים הרמטכ״ל הערכת מצב, ומאשר תוכניות להמשך פעילות צה״ל. חמאס הוא הריבון ברצועת עזה, העומד מאחורי מתקפה זו, וישא בתוצאות ובאחריות לאירועים".

מחבלים בתוך יישובים בדרום. צילום: לפי חוק 27א'

בתוך כך, שר הביטחון יואב גלנט בתום הערכת המצב בקריה: ״חמאס עשה טעות חמורה הבוקר ופתח במלחמה כנגד מדינת ישראל. חיילי צה״ל נלחמים בכל נקודות החדירה כנגד האויב. מדינת ישראל תנצח במלחמה הזו".

"עשור אחורה אני כבר משחק ועושה חיקויים", סיפר אופיר מרטין, "זה הטבע שלי ואני מחקה כל מי שלידי ואני עושה שמח וזה בא לי טבעי. כשכולנו שוהים בשטח יש רגיעה אז יש חבר'ה מולי שצמאים לתוכן".

אתה עובד כשחקן?

"כן זה המקצוע שלי".

מתי התגייסת?

"בשבת. ירדנו לדרום ולעוטף. היה שבוע לחימה מאוד אינטנסיבי. היינו עייפים אבל המורל היה מאוד גבוה והרוח הייתה גבוהה. חגגתי יום הולדת 32 והחבר'ה חגגו לי כמו שצריך וזה יום הולדת שלא אשכח לעולם. בשגרה אני משחק בשעת נעילה והמדים רודפים אותי וזה ירדוף אותי עד גיל 50-60 לפחות. מרגש אותי לדעת שהצלחתי לעלות חיוך בתקופה כאת מטורפת". 

סרן ש' ורב סרן ר' מאורסים שהיו ביחד אצל אמא של ש' בקיבוץ גבים באותה שבת שחורה: "התעוררנו לקולות הבומים וזה דבר שאנחנו מכירים היטב בשגרה. מהר מאוד הבנו שמדובר באירוע שונה נכנסנו לממ"ד ונעלנו את הכל. אבי עם רישיון נשק הביא אקדחים ומהנקודה הזאת 30 שעות קדימה היינו נצורים בממ"ד כשברקע שומעים דיווחים, יריות והפצצות. תוך כדי אנחנו מגויסים למילואים".

שמעתם את המחבלים בחוץ?

"שמענו את הצרורות הולכים ומתקרבים אלינו. התחושה הייתה שעוד רגע זה אצלנו וזה באמת היה ברמה של עשרות מטרים מאיתנו".

יש חטופים מהקיבוץ?

"היו בחור שהיה במסיבה ונעדר במשך כמה ימים והשכן שלנו שלומי דוידוביץ' ז"ל שיצא לרכב על אופניים ולא הספיק לחזור הביתה. שניהם לא בין החיים ואנחנו רוצים להשתתף בצער המשפחות. חשוב לי להזכיר את כיתת הכוננות של הקיבוץ שבזכותם אנחנו נמצאים כאן". 

אחרי שחולצתם התייצבתם למילואים.

"ביום למחרת הגענו לדירתנו בתל אביב, לבשנו מדים. אני משרתת בתפקיד מבצעי בגזרת פיקוד הדרום ובן זוגי הוא קצין אבטחה בפיקוד הדרום. שנינו בתפקידים מבצעים ולמזלנו יצא לנו להתראות לפני 4 ימים".  

מתוכננת חתונה?

"רצינו להתחיל לתכנן אותה בדיוק כשחזרנו מחו"ל ואנחנו מקווים לעשות זאת בקרוב". 

"המשימה שלנו הייתה לעבור בכל הבתים השרופים. ביחידות שמטפלות בזה הגיעו למבוי סתום כי בכל בית שרוף כבר לא מצאו כלום", מספר אסקוזידו

"השיטה של המחבלים הייתה לרצוח את התושבים ואז לשרוף את הבית עם האנשים איתם. בדרך הזאת נעלמו כל האופציות למצוא אנשים, לנו יש ניסיון בחפירה מתחת לאדמה ובמקרים כאלה יש לנו את הידע ואת היכולת למצוא. מצאנו מעל 30. היינו ביום הראשון בבית בכפר עזה, מצאנו גם פריטים שמזהים את הבן אדם מעבר לממצאים. ככה אנחנו עוזרים להביא אנשים לקבורה"

"זה שאתה מוצא מה שאתה מוציא זה לא תמיד מספיק. לא תמיד ניתן להוציא DNA כי אנשים נשרפו בטמפרטורה של 1000 מעלות. יש בתים שקשה להיכנס אליהם מכיוון והכל קרס"

מטבע הדברים אתה נזהר בדבריך בתיאורים של מה שראית. הכשירו אתכם למחזות שראיתם?

"המראות היו קשים, עברו שם פוגרום. אף אחד לא הכין אותנו ואנחנו נצטרך להיתמך על ידי פסיכולוגים. אנשים שם עושים מלאכת קודש, אבל הדברים שם היו מזעזעים. יש לנו עוד הרבה עבודה, עוד קיבוצים שנשאר לנו 'לנקות'. קיבוץ עלומים לצורך העניין מצאנו שם 20 תאילנדים שחוסלו ונשרפו בתוך המגורים"

כנסו והאזינו לראיון.

"רצינו לאחד את כל ימי ההולדת שלנו וללכת למסיבה בנובה, קנינו כרטיסים מראש והתרגשנו ושישי בערב כולם נפגשו אצלי", סיפרה סרן שירה, "התרגשנו והכל היה נראה יפה וענק ומושקע ואנחנו מסתכלים אחת על השנייה כל הזמן".

אז ב-6 בבוקר רציתם לצפות בזריחה ושמעתם יירוטים.

"חיכינו לזריחה ואחת החברות הלכה לשירותים ואני הולכת איתה לכיוון ואני מסתובבת ורואה 2 יירוטים. המשכתי להתקדם ופתאום אחרי כמה דקות התחיל 'צבע אדום' וכולם בהיסטריה מתחילים לרוץ החוצה. התקדמנו לכיוון האוטו ורצינו לצאת. חברה שלנו נעלמת לנו ועד שמצאנו אותה לקח זמן. מתחילים בנסיעה והיא אומרת לנו להישאר בתוך המתחם כי התחלנו לשמוע צרורות של ירי. כאילו כל פעם סדר הגודל של האירוע הפך להיות גדול יותר. עדן נכנסה פנימה לחברים אחרים ושלושתנו המשכנו באוטו ואני מתקשרת לאחותי ומספרת לה את הסיטואציה".

בדיעבד היה ירי מכל הכיוונים.

"הבן זוג של אחותי הוא במילואים והוא יכול לתת לי טיפים טובים מה אני יכול לעשות אז הוא ניסה להכווין אותנו לצאת לשם. נסעתי עם האוטו ממש בשטח ולא היה לי דלק. בשלב מסוים הירי התקרב אלינו והיה צריך לברוח ואני בשטח מסתכלת ורואה שכבה של ביטון, אני רואה אנשים יורדים לגל מסוים ומאותו רגע נשארנו ביחד ורצנו את השטח הפתוח הזה כדי להגיע לפרדסים. הסתתרנו שם ותוך כדי שמענו ירי ופאניקה וצרחות".

כמה זמן הייתם בתוך הפרדס הזה?

"משהו כמו 5 שעות. יחידה של משטרה חילצה אותנו והיה פצמ"ר שהתפוצץ לידנו".

בחרת להתגייס למילואים?

"יום אחר כך המפקד שלי התקשר והתייעצתי עם פסיכולוגית והתגייסתי".    

"אנחנו ב-2010 נכנסנו לאותה מחלקה ולאותה כיתה ואנחנו כבר עשור ביחד", סיפרה רס"ל לידור על מערכת היחסים עם בעלה, "התחלנו לצאת אחרי הצבא והבנו אנחנו לא יכולים להיות אחד בלי השני ובסוף אנחנו באותו גדוד מילואים ביחד".

וכרגע אתם גרים באשדוד. יוני הוא מהנדס מכונות ואת עובדת במוסד של צעירים בסיכון.

"אחרי שבוע התחילה המלחמה הזאת יצאנו למשימות שלנו. בגדול זה ללכת לכל המפונים ולדאוג להם, ברמה הנפשית והפיזית ויהיה להם יותר קל ומה אנחנו יכולים לעזור זה להיות שם ולתת להם את המענה וכל דבר הם צריכים אנחנו מחפשים לתת את המענה ואנחנו שם לכל דבר".

בהתחלה הם מוצאים נחמה אחד בזרועות ל השני ואחר כך מה?

"זה לא קל לאף אחד להיות כל כך רחוק מהבית. מלא אנשים מנסים להקל ואנחנו באמת עושים את המאמצים הגדולים לתת להם כדי להתמודד עם הדברים האלה".

מה את יכולה לספר על הילדים?

"יש הרבה ילדים ופעילויות ודברים כאלה. הדברים יוצאים בעיקר מיצירה ודווקא הם משתדלים להמשיך לחיות ולמצוא דברים להתעסק איתם וזה מדהים בפני עצמו". 

יש סיטואציות של אנשים מתפרקים ואת צריכה להרים אותם?

"לפעמים צריך פשוט לחבק אותם". 

את עובדת במוסד של צעירים בסיכון. איך מסתדרים בלעדייך עכשיו?

"אני בודקת מה קורה איתם ומה שלומם וזה נערים ממש קרובים ללב שלי". 

"עכשיו אנחנו נמצאים בחוות חקלאיות שנמצאות בדרום הארץ ואנחנו באנו במסגרת שליחות בנוסף לקווי ההגנה שאנחנו תופסים ונותנים משימה לאומית בקטיף והשבחה", סיפר מופז סלמאן ממג"ב, "במערכת הביטחון מרגישים כמה עם ישראל נותן לנו וזה המעט שאנחנו יכולים לתת לעם ישראל".

איפה השבת השחורה תפסה אותך?

"השבת השחורה תפסה אותי בבית בבאר יעקב ומאוד מהר קיבלנו הקפצה וירדנו ליישובי הדרום. הוקפצתי מהר מאוד עם הגדוד שלי. היו מספר אירועים בגדוד שהם לא בפלוגה שלי והיו לנו מספר אנשים שהיו בהיתקלויות. ארגון טרור רוצה לפגוע בשגרה שלך ואנחנו לא נותנים לו את האוכל הזה ונבוא כדי למלא את החסר".

"אני לא מפספס מילואים כי ככה חונכתי וככה גדלתי וזאת שליחות לעם שלנו כי אין לנו מקום אחר לעם שלנו, לילדים שלנו שגדלים פה ואנחנו צריכים להילחם פה ואם צריך אז חס וחלילה למות למען המדינה", סיפר דודי יונס שמתנדב למילואים, "ה-7.10 תפס אותי בבית, מגיעים לבית הכנסת ומתחילים לדבר שקרה אסון בדרום".

החלטת על דעת עצמך לנסוע לדרום? 

"אני מכיר ויודע שיהיו זקוקים לי. באותה שבת הגעתי לאזור בארי והצטרפתי לאחי שהוא אלוף משנה בצבא ובעצם הלכנו לעזור בכל מה שאפשר. האחים והמשפחה גם התגייסו ונותנים אוכל חם לחטיבת גבעתי והיה מדהים להרגיש את זה כי העם שלנו הוא עם מיוחד". 

מה אומרים בעבודה באל על? 

"העבודה מגבה אותי באופן מלא והם כל הזמן בקשר איתי. יש כמובן חמ"ל שפתחו באל על שהם בקשר איתי".  

מאת: דור יחזקאלי

הפרקליטות הגישה היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד כרם עתאיקה (22) מרהט, לאחר שבשל סכסוך ירה מנשקו באזור גן ילדים.

על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד רפאל אביב מפרקליטות מחוז דרום, לפני כעשרה ימים הגיעה אחותו של עתאיקה לאסוף את ילדיה מהגן. במקום החל ויכוח סביב המחלוקת הנוגעת למשמורת על הילדים, ובמהלכו הגיע גיסה של האחות למקום.

ברגע שנודע לעתאיקה על ההתחרשות בגן הילדים, לקח את הנשק, שקיבל במהלך שירות המילואים שלו, והגיע למקום. עם הגעתו יצא מרכבו וירה צרור של ארבעה כדורים באוויר בסמוך לגן הילדים. בתגובה אמר הגיס לעתיאקה "אתה יורה על גן ילדים, אתה לא גבר". בתגובה כיוון עתאיקה את הנשק לכיוון רגלו של הגיס, שעמד בסמוך לשער הגן, וירה כדור אחד אשר פגע ברצפה בסמוך לרגלו.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציין עו"ד אביב כי: "אם לא די במתואר, הרי שיש לייחס חומרה יתרה לעובדה כי הנשק בו השתמש המשיב ניתן לו ע"י צה"ל, והוא הגיע למקום כשהוא לובש מדים באופן חלקי (מכנסי מדים). המשיב ניצל את האמון שניתן לו ע"י המדינה, בכך שהפקידה נשק בידיו, ובחר להשתמש בו למטרות פסולות, להטיל מורה על אחרים ואף לנסות ולפגוע באמצעות נשק זה באדם אחר".

"המבקשת תטען כי אמנם את הנשק נשא המשיב ברשות, אך אין בכך כדי להקהות את המסוכנות שנשקפת ממנו, שכן התעוזה בשימוש בנשק צבאי למימוש מעשי האלימות, שכן העבירות נעברו תוך הפרת חובת הנאמנות שיש לחייל כלפי המדינה עת זו מפקידה נשק בידיו". לעתאיקה יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה וירי מנשק חם.

הוזנקת בשבעה לאוקטובר למילואים ומאז את בטייסת, איך התחושות?

"אנחנו כולם כאן סביב השעון, עובדים בוקר ולילה כדי לסייע למלחמה. מרגישים טוב"

חיל האוויר לוקח חלק מאוד נכבד במלחמה הזו.

"עם גודל האחריות ככה גם משמעות התפקיד, יש באמת לחיל האוויר תפקיד מאוד משמעותי וזה גם מה שנותן לנו כוחות. אנחנו ננצח!"

מה מרים אותך ברמה האישית?

"מה שחווינו כמדינה בשעבה באוקטובר לא נראה לי שיצא למישהו פה לראות בחייו. זה אירוע קשה שהטיס אותנו בשבת בבוקר ומאותו רגע אנחנו במשמרת מלאה, עושים הכל על מנת להבטיח את בטחון המדינה. התפקיד שלי עם כמה שהוא חשוב אני עדיין יושבת פה בבסיס אבל חושבת על החיילים שנמצאים בתוך עזה, אבל אני אעשה הכל להבטיח את ההגנה שלהם"

כנסו והאזינו לראיון המלא של סרן ה' מהתוכנית 'בחצי היורם'.

"אנחנו יודעים חלקים ממה שקרה שם מאנשים שנפצעו באותו אירוע", סיפר אביאל אטיה, "עדיין לא הגיע תחקיר מלא כי הצוות נמצא בעזה. הם היו במתחם מסוים והותקלו. אחי ועומרי שנהרג איתו באותו אירוע הם בין הראשונים שהותקלו ונהרגו באותה היתקלות. כבר יום לפני היה הרוג מהיחידה שלו אבל מאותו יום שהוא נכנס לעזה אנחנו פוחדים ויש חששות".

מתי הייתה הפעם האחרונה שדיברתם איתו? 

"אני אישית ראיתי אותו לפני שלושה שבועות וההורים שלי ראו אותו בזמן ההפוגה. היו לו 4 ימים בבית להיות עם ההורים שלי. אני גם נמצא במילואים ואני חזרתי הביתה וחשבתי שאני אספיק לראות אותו. אנחנו 5 אחים. ליאב היה הכי קטן וההפרש בינינו הוא שנה ועשינו הרבה דברים ביחד. שנינו הלכנו ללמוד תואר בהנדסת בניין ושנינו אהבנו לבשל והיינו מכינים אוכל ביחד".

איפה אמא שלך שמה את הראש?

"היא לא שמה את הראש. הגוף קורס בשלב מסוים אז היא נרדמת. ההורים שלי מאוד חששו בכל החודשיים האחרונים כי ליאב היה בצפון ואחרי זה בעזה ויש לי עוד אח מתן שהיה בג'נין ואני הייתי במרכז הארץ". 

חששתם שיקרה משהו? 

"לא היה חשש. האמנו שנצא שלושה ונחזור שלושה ביחד. התוכניות היו לסיים את הלימודים והוא מאוד רצה להתחתן ולהביא ילדים. בזמן המלחמה הוא וחברה שלו חתמו על ידועים בציבור בידיעה שאחרי המלחמה הם חוזרים להתחתן וכנראה שזה כבר לא יקרה. הם היו ביחד 5 שנים".

מה הוא אהב לעשות? 

"הוא פשוט אהב את החיים. הוא אהב לאכול ולבשל, אהב ליהנות. הוא תמיד היה נותן לי עצות והפוך. הוא היה חדור מטרה בכל דבר שהוא עשה ואף פעם לא עצר עד שהוא השיג את המטרה שלו". 

איך הוא היה רוצה שיזכרו אותו?

"עם החיוך הגדול שלו ועם הנתינה הגדולה שלו ושהוא נהרג למען מדינת ישראל ולמען החיים שלנו והחיים של כולם ולא רק שלי. שכל מדינת ישראל יוכלו לגדל את הילדים שלו בשקט ובנחת ללא מלחמות".

"בימים כתיקונם אני גר בלונדון ועברתי לפני שלוש וחצי שנים לטובת לימודי תואר שני ואני עובד בחטיבה העסקית של מייקרוסופט שם", סיפר סרן ניר, "אבא שלי התקשר בבוקר של ה-7.10 ואמר לי שיש אירוע ביטחוני חמור. ראיתי את הזוועות שהתחוללו באותם רגעים ומאותו רגע לא חזרתי לישון כמו שצריך".

ואז החלטת שאתה חוזר? 

"אנחנו גדוד מילואים אז הפלוגה שלי עם ממוצע גילאים שהוא מעל 30 כולל אחד שהוא מעל גיל 60. לפני שטסתי הייתי 8 שנים מפקד הפלוגה ולא הייתי יכול להשאיר אותם לבד".

למרות שבפועל פלטו אותך משירות מילואים.

"לא בידיעתי ברגע שעברתי לחו"ל הוציאו אותי מהסד"כ של הגדוד ואז הבנתי שאני לא קצין פעיל והייתי צריך למלא טפסי התנדבות ותודות למפקדים בגדוד הצלחתי להגיע ולהצטרף לפלוגה".

מה אתה עושה בעצם?

"יש לנו תאי קשר ניידים שממוקמים בין הכוחות ברצועה לבין המפקדות שנמצאות מאחורה ואנחנו על התפר בעצם. אנחנו מעניקים כיסוי רדיו למקומות שאין את הקליטה הזאת. אנחנו פרוסים בשטח ונותנים את הכיסוי למקומות האלה".   

מאת: דור יחזקאלי

סיפור שלא שומעים בכל יום: אברהם ביירליין בן ה-69 מהיישוב אורנית, שלו יש שלושה ילדים ו-9 נכדים, ממשיך להתנדב למילואים, ונמצא בימים האלה בעזה ובעוטף כחלק מתפקידו כ"חימושניק" בגדוד 17.

בריאיון מיוחד ל"רדיו רדום", מספר משרת המילואים הוותיק, שמתנדב גם בכבאות ובמשטרה בשלושים השנים האחרונות, על התקופה האחרונה. "יש לי סיפור חיים מאוד מורכב. אבא שלי נטש אותי בגיל שנתיים ואמא גידלה אותי לבד והייתי במוסדות ופנימיות. בנובמבר 1972 התגייסתי לאוגדה 143 בחייל השריון. בגלל מלחמת יום הכיפורים חיפשו אנשים שיחתמו קבע וחתמתי לשלוש שנים נוספות. במהלך התקופה הזאת הפכתי לחימושניק, ושירתי באזור הדרום".

אברהם ביירלין. מעורר השראה

ביירלין ממשיך: "לאחר שעזבתי את הקבע שאלו אותי האם אכפת לי להיות חימושניק ביחידה קרבית, ואמרתי שאני פתוח להצעות איפה שהם רוצים, אז הגעתי לגדוד 17, ועד היום יש לי רישיונות על כלי רכב כבדים ולבסוף עם השנים הגעתי למפל"ג. במשך השנים, בכל פעם שהיה מילואים והחזקנו קווים, התגייסתי למילואים. אנשים שאלו אותי מה קרה לי? ואני ממשיך הלאה".

ביירליין שיתף שסיים לשבת שבעה על אימו כיממה לפני תחילת הלחימה: "אני קמתי משבעה למלחמה, על אמא שלי שהיא הכי חשובה לי בחיים וגידלה אותי. אני עשיתי סוויץ' גדול מאוד בראש. יש לי משימה ואני רוצה למלא אותה, והמשימה שלי היא שיהיה כמה שיותר טוב לחיילים. אני דואג לאספקה לחיילים שנמצאים ברצועת עזה. אוכל, מדים, בגדים, תחמושת, כל מה שצריך. אני בעצם נכנס עם רכב כבד ומספק להם ציוד באזורים השונים שבהם הם נמצאים בתוך עזה. יש שיירה של תספוקת עם עוד יחידות, אני נכנס עם השיירה, מתחבר לצוות שלי, נותן להם את מה שהם רוצים, ואם אפשר לצאת אז יוצאים, אם לא אז נשארים עוד לילה. אם אני אחשוב על החשש שבכניסה לעזה, אני לא אצליח לעשות את זה. יצא לי להיחשף לכוחות שנתקלו ולירי מרגמות שנורה אלינו".

ביירלין. "המלחמה תימשך עוד הרבה זמן"

על מה אתה מדבר עם המילואימנקים הצעירים שאתה פוגש בתוך עזה? "הם שואלים אותי מה אני חושב על המלחמה והאם היא יותר גרועה מיום כיפור. אני אומר להם את האמת, שכן ובמזל אלוהים אהב אותנו, תחשבו אם היה יותר גרוע. פעם נלחמנו צבא מול צבא והיום זה טרור, והמלחמה הזאת תימשך עוד הרבה זמן. אני בעיקר מנסה לצחוק ולחייך עם האנשים שנמצאים בפנים, שיהיו מבסוטים".

המשפחה לא חוששת מכך שאתה בתוך אזור מלחמה? "אשתי מכירה אותי טוב. היא אף פעם לא תגיד לי שהיא לא רוצה משהו שאני מעוניין בו. אנחנו עוד מעט 50 שנים ביחד, ואנחנו אומרים אחד לשני שכל אחד צריך לעשות מה שטוב לו. ביום שבת האחרון הנכדה הקטנה שלי שאלה אותי אם אני אוהב אותה ואת כל הנכדים, ועניתי לה שכן. אז היא שאלה למה אני הולך לצבא – עניתי לה שאני אוהב אתכם אבל אם היא רוצה שאני אמשיך לאהוב אותך, אז צריך קודם כל לאהוב את המדינה. אם נאהב את המדינה ונשמור עליה, אז תמיד נאהב אחד את השני".

המתנדב הוותיק שיתף על המוטיבציה להמשיך לשרת במילואים, ומעביר מסר חשוב בימים אלה: "היום מקבלים מענקים וכל מיני שטויות כאלה. בזמני לא היה דברים כאלה ואני אף פעם לא הסתכלתי על הדברים האלה. כשקראו לי למילואים תמיד התייצבתי, אפילו כשהייתי בשליחות בדרום אפריקה עזבתי הכל ובאתי למילואים. אני רוצה את זה כמספר 1 במעלה, יש לנו מקום אחר?
אני רואה את הגיל כמספר, אני בריא, רץ, מטפל, עולה ויורד, זהו זה. מבחינתי, עד שלא יתנו לי בעיטה בתחת, אני פה. כל עוד אני יכול לתת, אני אתן. המסר היחיד שלי, זה לאהוב אחד את השני באמת, ללא מלחמת אחים. גם כשיש רגיעה, לא להילחם אחד בשני, ולחשוב רק איך להתפתח ואיך לפתח. אם רוצים לחיות במדינה, לא משנה איפה, אם לא תאהב אותה ותיתן לה, היא לא תיתן לך. אם תיתן, אלוהים ייתן לך, אני חושב שבגלל שאני נותן, אלוהים נותן לי את הבריאות".