תוצאות חיפוש

מאת: פלד ארבלי ודור יחזקאלי

בשבת בבוקר: אזעקות נשמעו בכל רחבי הארץ ועשרות רקטות נורו מרצועת עזה לעבר ישראל. 4 בני אדם נרצחו. אישה בשנות ה-60 לחייה נהרגה בפגיעה ישירה בגדרות. ילד בן שמונה נהרג בערערה, אישה וילדה נהרגו בשכונת אלבאת במכחול - סמוך לצומת הכניסה לבסיס נבטים בכביש 31 - מפגיעה ישירה בבית מגורים (צריף). ע"פ דיווחים ישנם כ-8 פצועים באזור הזה.
 

בבאר שבע הייתה נפילה במערב העיר ולא היו נפגעים.

פגיעה ישירה באשקלון: חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים במקום טיפול רפואי ל-2 נפגעים במצב קל בהכרה. עדכון בהמשך.

נפילה ביבנה: חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי לצעיר כבן 20 במצב בינוני בהכרה מלאה עם פציעות מרסיסים. עדכון בהמשך. 

נפילה בשטח המועצה האזורית גדרות: דווח על פגיעה ישירה. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבתי החולים בדרום ובשפלה סה"כ 16 נפגעים, בהם: אישה בשנות ה-60 שנפגעה מפגיעה ישירה ומותה נקבע במקום, 2 במצב קשה, 6 במצב בינוני ו-7 במצב קל.

דובר צה״ל: "תושבי עוטף עזה מתבקשים להישאר בבתים בעקבות חשד לאירוע ביטחוני. פרטים נוספים בהמשך".

מצורפים שמות החללים:

1. אל״ם רועי יוסף לוי, בן 44, משבי ציון, מפקד היחידה הרב מימדית

2. סא״ל יהונתן צור, בן 33, מקדומים, מג״ד סיירת נח״ל

3. רס״ן אברהם חובלאשוילי, בן 26, מאשדוד, קצין בקרקל

4. סמל איתי-אל מרציאנו, בן 20, משוהם, מפקד כיתה בבא״ח צנחנים

5. טור׳ אופיר דוידיאן, בת 18, מפטיש, שירתה בלוגיסטיקה פקע״ר

6. סרן טל גרושקה, בן 25, מכפר סבא, מפקד פלוגה בגדוד 931 בחטיבת הנח״ל

7. סרן אריה שלמה צירינג, בן 27, מרעננה, מ״פ תקיפה ביחידת עוקץ

8. סמ״ר אילי גמזו, בן 20, מאשדוד, מפקד כיתה בבא״ח צנחנים

9. סמ״ר אוהד כהן, בן 20, מעידן, לוחם ביחידת שלדג

10. רב״ט איתמר עיש, בן 19, מקריית גת, שירת במחוז דרום של פיקוד העורף

11. רס״ן עידו יהושע, בן 27, מיבנה, מפקד פלגת ההדרכה בבית הספר לכוחות אוויר מיוחדים

12. רב״ט אורי לוקר, בן 19, מפרדס חנה כרכור, לוחם בגדוד 51

13. רס״ן (מיל׳) עמרי מיכאלי, בן 35, מנס ציונה, לוחם ביחידת דובדבן

14. רס״ל ויטלי סקיפקביץ׳, בן 21, מאריאל, לוחם ביחידת אגוז

15. סגן שוהם תומר, בן 23, משריגים, מפקד מחלקה בסיירת נחל

16. סגן איתי מאור, בן 23, מראש העין, מפקד מחלקה בגדוד 51 בחטיבת גולני

17. סגן רום שלומי, בן 23, ממושב גנות, מפקד מחלקת סיור ביחידת שלדג

18. רב״ט ירון זהר, בן 19, מקרית אתא, לוחם בגדוד 13

הרב הראשי של באר שבע, הרב יהודה דרעי פרסם הנחיות לשומרי השבת בצל מלחמת "חרבות ברזל".

אחים יקרים!
תושבי באר שבע והסביבה, רבני וגבאי בתי הכנסת לקראת שבת הקרובה הבעל"ט, הנני להנחות בכמה הלכות נחוצות לידיעת הציבור (ובתוכם גם שאלות הנוגעות לימי החול ), כדלהלן :

1 . לפני כניסת השבת יש להדליק רדיו הפועל על גל שקט, רצוי בערוצי הקודש המפעילים גל שקט – "רדיו דרום", "רדיו 101.5FM וכו'.

2 . אין להתפלל אלא בבית כנסת שיש בו מרחב מוגן המוכר על ידי פיקוד העורף.
3 . בהישמע אזעקה תוך כדי התפילה, יש להתפנות בנחת למרחב המוגן . ותוך כדי תפילת העמידה, יש להתפנות למרחב המוגן ולהמשיך שם את התפילה מהמקום שהפסיקו (כולל חזרת השליח ציבור). כמו כן יש להפסיק בקריאת התורה ולכסות את הס"ת במפה, ובתום האזעקה וזמן ההמתנה הנדרשת ימשיכו לקרוא ממקום שהפסיקו.

4 . יש להקפיד שבכל בית כנסת יהיו לפחות אחד או שני בעלי נשק מורשה, וכן טלפון נייד פעיל .
5 . במקום שהוראות פיקוד העורף אומר שיש להסתגר בבית, אין לצאת אפילו לצורך תפילה, ויש להתפלל יחיד בחדר המוגן שבבית .
6 . זקנים ומוגבלים אשר יש חשש שלא יוכלו להגיע למרחב מוגן בהיותם בדרך לבית הכנסת, יתפללו יחיד בביתם.
7 . יש להמשיך בשיעורי תורה הקבועים בשבת וימי חול, תוך כדי שמירת כל ההוראות הנ"ל.
8 . בימים אלו טוב יותר שהנשים יתפללו בביתם וישמרו על הילדים, ובלאו הכי נשים פטורות מתפילה בציבור.

9 . אין להאריך בתפילות השבת בפיוטים ומנגינות בבתי הכנסת, אולם יש להתפלל בנחת בכל סדר התפילה .

10 . בעת פתיחת ההיכל יש לומר י"ב פעמים "לעולם ה' דברך ניצב בשמים", וכן פרקי תהלים: כ, ק, קכא, קל, קמב, וכן "מי שברך" לחולים ולפצועים ומי שברך לחיילי צבא הגנה לישראל ותפילה לשלום המדינה בנוסח המקובל. כמו כן יש לומר מיד לאחר חזרת השליח ציבור תפילת אבינו מלכנו – שחרית ומנחה, בשבת וימי חול (בהשמטת פסקאות "כתבנו" ובשבת ור"ח בהשמטת "חטאנו לפניך" ) .

11 . במקומות בו מתפללים במניין בבתים או בחצרות, אין לומר ברכת “מעין שבע” בתפילת ערבית של שבת .
12 . בימים אלו יש למעט ככל האפשר יציאה מהבית שלא לצורך נחוץ, וכמו כן יש לקיים אירועים כמו חתונות וברית מילה וכו' במספר מצומצם בכפוף להוראות פיקוד העורף.
והשי"ת יגדור את פרצותינו ולא ישמע עוד שוד ושבר בעירנו ובגבולנו ותשועת ה' כהרף עין .

יהודית רענן ובתה נטלי היו הראשונות ששוחררו משבי החמאס. יהודית ונטלי הגיעו לארץ משיקגו כדי לבקר את המשפחה ונחטפו לעזה. 

במקביל במסגרת היום ה-15 למלחמה, צוותי מגן דוד אדום העניקו טיפול רפואי ל-14 נפגעים, בהם: 3 פצועים מרסיסים, מהם 2 גברים (נתינים זרים תאילנדים) כבני 35 שנפגעו באורח בינוני וקל באצבע הגליל וגבר בן 22 במצב קל במועצה אזורית שער הנגב.

בזמן אזעקת צבע אדום באשדוד ילדה בת 10 לקתה בדום לב ולאחר מאמצי פעולות החייאה של צוותי מד"א, ליבה של הילדה שב לפעום והיא מאושפזת בבי"ח במצב קשה כשהיא מורדמת ומונשמת. 4 נפגעו קלות בדרכם למרחב מוגן באשדוד ואשקלון ו- 6 נפגעי חרדה.

"אני בעסק הזה משנת 1996 ולא חדש בזה", סיפר דני קושמרו, "אני עיתונאי אבל אני ציוני וישראלי ופטריוט וחטפנו מכה קשה ואני ניהלתי שיחות עם אנשים שלא חשבתי אי פעם שזה יקרה לי".

איך הם הגיעו אליך? 

"הם התקשרו למערכת או לתחקירנים שלנו וכל אחד מתוך התופת והכאב שלו".

איך אתה מתמודד?

"אני מספיק ותיק כדי לנהל ראיונות אבל דבר כזה. אתה אמור להרגיע את האנשים ואין לי מושג מה קורה. אני יודע שצה"ל ניסו לשלוח כוחות ויחד עם תמיר סטיימן ואדווה דדון ניסינו לכוון כוחות. אני חושב שחלק מהעניין היה שהרגישו את הכעס שלי ואת הכאב שלי וזה יצא החוצה. יצאתי מהדמות הרשמית של מגיש חדשות. כשמנסים להרוג את המשפחה שלי זה נהיה אישי לגמרי".

באותן דקות כשאתה מדבר עם אותם אנשים, אתה מרגיש שחייב להחזיק אותם?

"מצד אחד זה חוסר אונים ומה אני אגיד 'יהיה בסדר?' ותחשוב על זה שזה קורה בשידור חי ואמרתי שאנחנו במלחמה כי היה ברור לי שאנחנו במלחמה. אנחנו ב'אולפן שישי' שבועיים לפני זה עשינו סרט על גולדה מאיר וזה התחלף למחדל 2023 עם נתניהו, גלנט והרצי הלוי. זה היה באוויר ועשינו סקר ושאלנו את האנשים 'כמה מכם מאמינים שזה יכול לקרות שוב?' ו-54% אמרו שזה יכול לקרות. זה היה באוויר ולצערי הופתענו וקיבלנו מכה איומה".

לאן אתה חושב שאנחנו הולכים מפה? 

"אנחנו יושבים כל יום בצומת נתיבות ורואים את האחדות של האנשים אז יש שאלות איזה ישראל תהיה בעוד שנה. הטענה היא שהאמריקאים ייתנו לנו עוד שבוע-שבועיים. החמאס קיבל מכה אבל ממשיך לירות עלינו טילים. הם התארגנו לדבר הזה עם הרבה מאוד כסף והרבה השקעה".

יש לחצים של פוליטיקאים? 

"עליי אין שום לחצים. כולם אומרים את מה שבא להם". 

כמה מילים על תמיר סטיימן. 

"הוא קודם כל חבר ומקצוען ואחלה בן אדם. הוא היה שבור ואחר כך הוא פחד לסמס לאנשים אם הם בחיים או לא בחיים. כולם מבקשים ממנו עזרה ומה הוא יכול לעשות". 

 

"מערך הלוגיסטיקה של צה"ל מתנהל בסדר מופתי. צק"ח 7 משמש דוגמה לאיך צריך להיראות מערך לוגיסטי של צה"ל, דואגים להכל. מכשירים כלים ועושים מאמצים סיזיפיים על מנת שהכל יעבוד כמו שצריך"

איך אתם נערכים לחורף?

"לחורף נערכנו עוד לפני, דאגנו לאוהלים לחיילים, לציוד שלא יירטב, נותנים מענה ללוחמים. יצא לי להיכנס גם לעזה, הברק בעיניים של חיילים מטורף, זה הכי כיף בעולם לבוא לראות את החיוך של הלוחמים. איפה תראה אחרי 61 יום נהגים שרבים מי ייכנס כל לילה למבצע לוגיסטי?"

כנסו והאזינו לראיון המלא

מאת: דור יחזקאלי

יותר מחודשיים עברו מאז החלה מלחמת חרבות ברזל שהפתיעה את תושבי ישראל בכלל והדרום בפרט. בין הנפגעים מהמלחמה, ניתן למצוא את בעלי העסקים שהכנסתם נפגעה אנושות בעקבות הגבלות תנועה מסיבות ביטחוניות שמנעה מתושבים להגיע, החשש שלהם לצאת מהבית, היעדר עובדים ועוד.

"רדיו דרום" יצא לנתיבות על מנת לבחון את תחושותיהם של בעלי העסקים שלאחרונה עודכנו לגבי מתווה הפיצויים, שאמור לספק להם תמיכה כלכלית בתקופה הקשה הזו.

בעל עסק בנתיבות. "לא קיבלנו אגורה מהמדינה". צילום: דור יחזקאלי

במתווה שהתפרסם צוין כי בעלי עסקים יהיו זכאים לפיצוי בין היתר בשל אובדן שכר עבודה המשולם לעובדים באזור המיוחד שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני ואובדן הרווח המחושב בהתאם לירידה במחזור העסקאות בין תקופת הבסיס (אוקטובר 2022 או ספטמבר-אוקטובר 2022 למדווחים דו חודשי), לעומת המחזור בתקופת הזכאות (תקרת פיצויים מקסימלית של 2.5 מיליון ש"ח לעוסק).

בעלי העסקים התלוננו על כך שחלקם "נופלים בין הכיסאות" ולא מתאימים למתווה מבחינת הקריטריונים שהוגדרו, בזמן שהם ממשיכים לעשות את המוטל עליהם מבחינת תשלומי מיסים וכו'. בנוסף, שיתפו בעלי העסקים בתסכול מכך שהעיר לא מוגדרת כ"עוטף עזה" ולכן לא זכאית להטבות מורחבות יותר.

דניאל סגרון ממאפיית "ארץ הצבי" אמר: "אנחנו לא מקבלים שום דבר. הכל זה רק דיבורים ודיבורים, מע"מ שילמנו כבר 3 פעמים ולא קיבלנו אפילו אגורה ממס הכנסה. גם מס הכנסה שילמנו, ארנונה וחשמל, לא מבטלים לנו כלום. המדינה מצפצפת עלינו שנמשיך להתמודד עם זה. אנחנו נמצאים במצב של סגירה, אין לנו בשביל מה לעבוד, אנחנו היום יותר עובדים עם צבא במחירים ממש זולים, זה בעצם דברים שהולכים לחיילים שתורמים להם, ומעבר לזה מעט מאוד לקוחות. רוב האנשים בנתיבות לא קיימים, ואין מסגרות, שאלה מקומות שבדרך כלל מאפיות מסתמכים עליהם. אנחנו לא קיבלנו אגורה אחת בנוגע למתווה הפיצויים. השאלה הזאת נשאלה גם אצל רואה החשבון ואפילו רואה החשבון לא יודע לתת תשובה חד משמעית. אנחנו חיים בזכות עצמנו, בונים בזכות עצמנו, והשאר תתמודדו לבד. כשאתה מנצח ובונה עסק לתפארת, הכל בסדר, המדינה גובה ממך הכל ולא מעניין אותה כמה אתה עובד קשה, אבל כשזה מגיע למצב שאתה צריך לקבל מהם, אנחנו לא רואים מהם שום דבר".

עדי כהן, בעל חנות הבגדים "אליסון": "אנחנו מחכים כבר שהמדינה, האוצר, מי שצריך יעזור לנו, כי במתווה שעשו יש הרבה בעיות שעדיין לומדים אותם. אנחנו מחכים לפיצוי כי חודשיים פלוס אנחנו בתוך המלחמה ולא ראינו שקל. כרגע יש מתווה אבל הוא לא ברור, לא הכניסו אותם כחלק מהעוטף כמו שדרות ושאר היישובים. זאת אומרת שגם המתווה שעכשיו נתנו לנו, אנחנו צריכים לבחון ולראות מה מתאים ולא מתאים כי אמרו לנו שבמידה ונגיש את הבקשה, יכול להיות שהמתווה הכללי יתאים יותר מאשר המתווה של נתיבות (יש לנו חנויות בעוד ערים), בגלל זה בוחנים את האופציות כדי לראות מה מהתווים מתאים לנו. עוד חודש אחד כזה שאנחנו ב"הולד" ולא נכנס לנו כסף של פיצויים, זה יכול לגמור את העסק שלנו. אנחנו מביאים עסק מהבית בשביל שעסק יתחיל לזרום ושנמשיך להיות פה ולהתקיים, אבל עוד חודש אחד שנתחיל להביא כספים מהבית, זה פשוט ימוטט אותנו. אני חושב קודם כל שמבחינת הנושא של ארנונה וחשמל, התקופה הזו שהיינו פה היא תקופה שלא עבדנו, העסק היה סגור. שאר היישובים שבתוך העוטף כן קיבלנו את ההנחות האלה ואני לא חושב שנתיבות צריכה להיות מחוץ לדבר הזה כי אנחנו 10 קילומטרים מעזה".

מרכז מסחרי בנתיבות. צילום: דור יחזקאלי

אליס אזולאי, בעלת העסק "דיווה מעצבים": קשה, אנחנו מאשקלון, סגרנו את העסקים באשקלון ופתחנו פה, אבל אנחנו בבעיה גדולה. העסק הולך 99% לכיוון של סגירה. כל תקופת המלחמה העסק היה סגור, וגם שפתחו אנחנו לא יכולנו להגיע מאשקלון לכאן כי הדרך הייתה מסוכנת מאוד. כל הזמן היו בדרכים אזעקות, אין איפה להתחבא ואתה חשוף ופשוט פחדנו. תושבי אשקלון רועדים מפחד ומי שלא גר שם לא יכול להבין את הפחד שיש לנו. החנות הייתה סגורה כל הזמן, הכל עומד. יש פה בגדי קיץ וחורף אבל הכל עומד, אין מכירות ואין כלום. באשר למתווה הפיצויים, אנחנו לא קיבלנו כלום. המדינה אומרת שאנחנו לא זכאים ושנחכה למתווה אחר כי אנו לא עומדים בקריטריונים. אנחנו נמצאים היום במצב שאין איך לשלם שכירות, החובות רק הולכים וגדלים והמצב עצוב. המציאות קשה ובגלל זה הרבה עסקים נסגרים וגם אנחנו בדרך לסגירה, אין דרך אחרת. אי אפשר להמשיך ככה, החובות גדלים ואין הכנסות והמדינה לא מכירה בך אז אתה צריך לספוג את זה. הייתי רוצה שהמתווים יהיו ריאליים למציאות, זה לא הגיוני שמי שמרוויח מהמתווה זה כאלה שפתוחים הרבה זמן ורמת ההכנסה שלהם גבוהה מאוד. העסקים הפרטיים והקטנים נופלים בין הכיסאות, אנחנו לא שייכים לשום קטגוריה ואנחנו כל הזמן אומרים שאולי ייפתח עוד מתווה, אבל לחכות לזה זה לא רלוונטי כי אין לנו בינתיים איך להחזיק את החנויות".

איציק גבאי, מנהל החנות קלאס רהיטים במרכז המסחרי בעיר, מספר על כך שהשגרה מתחילה לחזור לעצמה, אך לא שוכח להדגיש את העזרה שהעסקים צריכים לקבל: "אנחנו רואים פחות או יותר שבנתיבות אנשים חוזרים לשגרה, יש פה פעילות, היא לא רגילה אבל בהשוואה לתקופה ולמה שחשבנו שיהיה, אז אפשר להגיד ברוך השם שרואים שזה הולך לכיוונים טובים. אני חושב שכלל העסקים בארץ נפגעו כי המערכה הזו לא פסחה על שום חלק במדינת ישראל. אבל לגבי מה שהמדינה אמורה לעשות, לפחות לבעלי העסקים ובתי המגורים אם לא נתנו להם הפוגה מסוימת, לפחות שיתנו להם פטור מארנונה לחודשים אוקטובר-נובמבר, זה המינימום שאפשר. אנחנו מצפים מהמדינה לטפל בנו, לפחות את המינימום הנדרש בהוצאות שלנו בתקופה הלא פשוטה הזו. אני יודע מחברים שיש עסקים שמאוד קשה להם, גם אצלי קשה מאוד כי רהיטים זה דבר שאדם קונה כשיש לו כסף (מותרות), זה לא מזון ולא ביגוד לחורף".

ניסים אזולאי, בעל החנות "ג'וקר מן" שכרגע נמצא במילואים: "היה לי חשוב להגיע לצו 8 בשביל לשמור על המדינה, ובימים האלה אני מפסיד המון. המדינה הבטיחה ואמרה שישלמו ויעזרו אבל עד עכשיו לא קיבלתי שקל. אני עד עכשיו לא יודע מה לעשת, אני משלם שכירות, ארנונה חשמל, ואין הכנסה. אין מישהו שיבוא ויגיד שהוא יבוא לקראתי. יש לי עוד חנות בנתיבות שהיא לקראת סגירה עכשיו בגלל המצב. זה מאוד מתסכל ולא פשוט שמשאירים אותך ככה בידיים חשופות ואומרים לך להתמודד. המדינה חשובה לי יותר מהכל ובגלל זה אני מוכן להפסיד את עצמי בשביל המדינה, אבל גם המדינה צריכה לבוא ולהתחשב, לעזור ולראות מה אפשר לעשות. הייתי רוצה שיפצו על התקופה הזאת שהיא קשה, יש לי ילדה בת שבעה חודשים ויש לי הרבה הוצאות. זה לא מתאים שהמדינה שולחת אותך להילחם, וכשנחזור מהמלחמה נצטרך להקים את עצמנו מחדש עם חובות, זה לא תקין".

מרשות המיסים נמסר בתגובה: "עסקים בעיר נתיבות זכאים לפיצוי מוגדל בגין הוצאות שכר או ירידת מחזורים או לפיצוי במסלול הוצאות מזכות בחודש אוקטובר 2023. בנוסף, הם זכאים לפיצוי במסלול הוצאות מזכות בגין חודש נובמבר 2023 ובימים הקרובים צפויה הכנסת לאשר את הארכת הפיצוי במסלול זה גם לחודש דצמבר 2023. נבהיר כי הגשת תביעה לפיצויים בגין חודש אוקטובר 2023 אינה מבטלת את זכאותו של עסק להגיש תביעה גם בגין החודשים הבאים".

עוד נמסר מרשות המיסים: "במסגרת מתווה הפיצויים זכאים לפיצויים עסקים חדשים כוותיקים, לרבות עסקים שנפתחו בספטמבר 2023, ערב תחילת המלחמה. למידת הוותק של העסק אין כל השפעה על חישוב הפיצויים. אין גם אמת בטענה כי מתווה הפיצויים מעניק העדפה לעסקים עם מחזור עסקאות גבוה. אמנם, במסלול הוצאות מזכות קיימת שיטת חישוב שונה לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף ₪, אולם שיטת חישוב זו נועדה לאפשר טיפול מהיר יותר בבקשות לפיצויים והיא מביאה בהכרח לפיצוי נמוך יותר. ההחלטה אם להכיר ביישוב מסוים כיישוב ספר נתונה בידי שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת".

מאת: דור יחזקאלי

בעלי העסקים בבאר שבע לא אופטימיים במיוחד בכל הקשור לייצוב העסק שבבעלותם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", וכי הם מקווים שבעתיד הקרוב יתווספו הטבות שיקלו עליהם בהמשך הדרך. חלק מבעלי העסקים שיתפו בתסכול הנובע מכך שלטענתם הגישו מסמכים רלוונטיים ולא קיבלו את הכסף עד כה.

חלקם אף הוסיף כי הם צופים שעסקים רבים יקרסו במהלך שנת 2024 בעקבות המצב החריג. יחד עם זאת, חלקם הדגישו בפנינו כי הרבה יותר חשוב כרגע שהמדינה תתמודד עם המשבר הבטחוני, לפני שהיא מטפלת במשבר הכלכלי.

אילן זיגדון, בעל מסעדת סבא ג'בטו אמר: "להיות בעל עסק בתקופה הזאת זה פשוט להרגיש נבגד. נבגד על ידי המדינה, על ידי אנשים מנותקים מהמציאות, לא מחוברים לחשמל, יושבים בחדרים ממוזגים שכל מטרתם היא לתת מה שפחות לבעלי עסקים, להביא למקסימום פגיעה בעסקים ולהביא למינימום הוצאות למדינה בכדי שקופת האוצר לא תפגע וכך המשכורות שלהם לא יפגעו. באשר למתווה, נתחיל בכך שבוועדת הכספים בנובמבר הוחלט שב"ש נכנסת למתווה ה-40 קילומטר. אנחנו מתווה מלא, מתווה צוק איתן. חמישה ימים אחרי וועדת הכספים החליטו להוציא את נובמבר, להשאיר רק את אוקטובר, תרגיל מלוכלך שנועד להכשיל את בעלי העסקים בדרום, להזניח אותם רק כי הם שייכים לעיר באר שבע. שקל אחד ממתווה הפיצויים לא נכנס עד כה. אנחנו כבר בדצמבר, אנשים משלמים את משכורות נובמבר, כל ההוצאות של החודשיים האחרונים, ושקל אחד לא נכנס מהמדינה. עסקים הופכים להיות מוגבלים, אני מדבר עם צמרת האוצר ואת אף אחד זה לא באמת מעניין.

כשנשאל כמה זמן אפשר להמשיך לשרוד במצב הזה, השיב: "אתה בהתחלה צף על המים, לאט לאט הרגליים בתוך המים, אחרי זה הבטן, החזה והידיים. הסיטואציה כרגע היא שרוב בעלי העסקים מתחת למים, אבל הם לקחו קש והם נושמים דרכו. זה עניין של ימים עד שתהיה פה קריסה טוטלית של בעלי העסקים. הייתי רוצה להבין מדוע הכספים לא מועברים מיד במלואם לבעלי העסקים, כשהעסקים בשעתם הקשה ביותר והכספים האלה הם השקעה בעסקים, שתחזור לרשות המיסים בצורה של מיסים. הייתי רוצה שנגיד בנק ישראל יעצור הגבלת חשבונות על צ'קים חוזרים בתקופת המלחמה והייתי רוצה שבאר שבע תישאר במתווה ה-40+ כפי שהתחייבו, אין שום סיבה להפריד את באר שבע ממתווה ה-40+, כך היא הייתה מאז ומעולם. על משה ארבל לבטל מיידית את תשלומי הארנונה לבעלי העסקים בתקופה הזו. לא קיימת כפיות טובה ועזות מצח כמו של מקבלי ההחלטות, בהתנהגותם כלפי בעלי העסקים. עליי לציין לטובה כי ראש עיריית באר שבע לקח על עצמו משימה קשה מאוד להילחם ככל שביכולתו למען העסקים בעיר. אופיר כץ יו"ר הקואליציה עוזר, וזהו, אלא האנשים שאני יכול להגיד שראיתי בעיניים את הכעס האמיתי".

אביבית ביטון מחנות "בראשית רהיטים" אמרה לרדיו דרום: "עדיין לא קיבלנו שום שקל. אנחנו עדיין מחכים, הגשנו את הבקשה ב-25 לנובמבר. העסק עדיין לא עובד, לא חזר לעבוד כמו שהיה. אנשים עדיין פוחדים לצאת, לאנשים אין את האפשרות לבוא לקנות רהיטים או כל דבר אחר לדעתי כי הם פוחדים. אין לי מושג מה קורה שם במשרד האוצר, הבטיחו לבעלי העסקים שזה יבוא שלושה ימים אחרי, אנחנו מחכים כבר 14 ימי עסקים ויותר, אני מחייגת לשם והם אומרים לי שרק אחרי 14 ימי עסקים הם בוחנים את הבקשה. אני כרגע עוברת ממקום למקום כי אני רואה את עצמי הולכת ודועכת. כל מה שבניתי במשך 5 שנים, אני רואה שזה יורד לטמיון. שרדנו קורונה, שרדנו מלחמות שהיו פה, כל מיני מבצעים שהיו פה. אבל במצב שאנחנו נמצאים היום, זה לא היה לעולם. אנחנו עוד מעט לפני הגבלה בבנק, ממש ככה. הייתי רוצה שבתוך 3 ימים הכסף יעבור, וגם שלא נצטרך בעתיד להחזיר אותו. הייתי רוצה שיתחילו להיות חיים בעיר, הכל פה מת. השעה 17:00 וכולם סוגרים את העסקים, זה המתווה. היינו פתוחים עד שבע בערב, עכשיו חמש בערב ואם תסתובב באזור ותראה את הקולגה שלי, תראה שהוא סגור מהשעה ארבע. לא ייתכן שבאר שבע היא עיר כזאת גדולה ללא הפסקה שכל הגרנדים והקניונים עובדים עד שעות מאוחרות, ואנחנו משעה 16:00 כמו מצור, לא ייתכן הדבר הזה. אין התאוששות כללית בעיר העתיקה ואין התאוששות כלכלית בעסק שלי. כל אזעקה שיש בבאר שבע גורמת לי לעוד שבוע וחצי של הפסדים. אנשים פוחדים לבזבז את הכסף שלהם כי הם לא יודעים מה יקרה מחר".

ניר סרוסי מאטליז סרוסי שיתף: "לפי מה שרואה החשבון שלנו אמר לנו, מילאנו ומילאנו (את הטפסים לקבלת הפיצויים) ושום דבר לא נכנס. זה לא מעניין אף אחד. ככה עובדים בממשלה, טובים לטלוויזיה, טובים לדיבורים, דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. רו"ח אמר שאנחנו כן עומדים בקריטריונים ושלוקח כמה ימים, ובינתיים עברו הרבה ימים. אני אישית הייתי סגור כל חודש 10, מהשביעי לחודש עד ה-31 כי אין לנו ממ"ד והעובדים שלי לא רצו לקחת סיכון. שילמתי משכורות לעובדים ובינתיים לא קיבלנו שקל. אני לא רוצה להשתמש במילה לא יפה בשביל לתאר איך זה מרגיש להיות בעל עסק במדינה בתקופה כזאת, אבל זה מרגיש הכי זבל שיש. העסקים הקטנים מחזיקים את המדינה, משלמים מע"מ ומיסים, ומהצד השני לא מקבלים כלום, להיות בעל עסק עצמאי זה להיות עבד במדינה. קודם כל הייתי רוצה שיהיה ביטחון, כי אם יהיה ביטחון יהיה טוב בעסקים. הפתרון זה ראש ממשלה ורמטכ"ל דרוזי, ראינו למה הם מסוגלים. אם הייתי 20 שנה אחורה ולא עם נכדים בארץ – הייתי עוזב את הארץ. רואים ש-120 אנשים מדברים רק שטויות לטלוויזיה אבל בפועל אין שום דבר. אנחנו עסק וותיק של 40 שנה, אז פותחים חסכונות, אבל לדעתי בשנת 2024 המון עסקים יקרסו, תסתכל מסביב ותראה שהכל סגור".

מרשות המיסים נמסר בתגובה: "ברשות המסים התקבלו עד כה כ-180 אלף בקשות לפיצויים לעסקים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. הבקשות נבדקות בדיקה ראשונית ומועברות לתשלום תוך 7-14 יום ככל שאושרו ולא הועברו לבדיקה מעמיקה יותר. עבור בקשות שהועברו להמשך בדיקה מועברת לעסק מקדמה של 60% תוך 21 יום.  עד כה שלמה רשות המסים פיצויים ומקדמות בסכום כולל של כ-2 מיליארד ₪. ברשות מודעים לקושי הכלכלי שגרמה המלחמה לעסקים ועושים מאמצים רבים לזרז את הטיפול והתשלום ככל שניתן".

אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים סיפר ל"בוקר טובה דרום": "לקח אמנם קצת יותר זמן אבל המתווה עבר. אני מבין שיש כאלה שעדיין לא קיבלו תשלומים או קיבלו רק מקדמות, אבל הרוב כבר התקדם ושולם. תוך שלושה שבועות מרגע הגשת הטפסים העסקים אמורים לראות את הכסף בחשבון. מתוך ה-180 אלף תביעות לדעתי כ-120 אלף כבר שולמו". 

במשרד האוצר הוחלט שלא להתייחס לדברים.

"ההופעות שלנו זה סוג של קרקס מוזיקלי ישראל וזה מתחיל בדיסקו ואז היפ הופ ומזרחית שלנו", סיפר קובי אוז סולן להקת טיפקס, "ההרכב הבסיסי של טיפקס זה שדרות, נחל עוז, ניר עם ורוחמה ואנחנו מחזיקים את הדרום ויש לנו את שחר ימפולסקי שהוא באר שבעי וכל החדשות נוגעות לליבנו בצורה עמוקה ביותר ואני בסטרס שלא יגמרו את המלחמה הזאת כמו שצריך שיארזו אותם מהר מהר ויגידו לאנשים לחזור ואז יגידו טפטופים ואני נטרף מזה".

זאת מלחמה. 

"צריך לנצח אותה. בינתיים במקום להתנשק ב-12 בלילה העיפו לנו 27 טילים".

כואב הלב: הותר לפרסום כי שלושה לוחמים מגדוד 630 נפלו בעזה. מדובר על סא"ל במיל' נתנאל אלקובי מחיפה, סרן במיל' יאיר כהן מרמת גן ורס"ל במיל' זיו חן מכפר סבא. יהי זכרם ברוך.

מהגדוד נמסר: "אנו שולחים חיבוק חם למשפחות השכולות ושולחים ברכת רפואה שלמה והחלמה מהירה לפצועים מהקרב. הודעה תשלח בהמשך על מועד ההלוויות".

רס"ל (מיל׳) זיו חן, הותיר אחריו את אשתו הלל, שבשבוע זה היו אמורים לחגוג את יום הנישואין השנה שלהם, הורים ואחים. הלווייתו תתקיים היום (ג') בשעה 12:00 בבית העלמין הצבאי בכפר סבא.

זיו חן. צילום: באדיבות המשפחה

חן הי"ד הוא בוגר מחזור כ"ג בישיבת ההסדר ירוחם, והוא הלוחם התשיעי שאיבדה הישיבה מאז תחילת המלחמה. "איבדנו את עמוד התווך של בית המדרש", ספד לו ראש ישיבת ההסדר ירוחם, הרב חיים וולפסון. "זיו, כשמו כן הוא – היה כולו אור. איש אוהב ואהוב. אברך, שכל מה שהוא עשה היה באהבת אין סוף. הוא אהב אנשים, אהב את התורה וכל דבר שהוא עסק בו נעשה מכל הלב. זיו היה הדבק של כולם, גם של החבורה שלו וגם של הישיבה כולה – הוא חיבר בין הצעירים למבוגרים, בין התלמידים לרבנים. זיו דבק בתורה על כל רבדיה, בלימוד, בתפילה, בעבודת השם, בגמרא. הוא היה אדם של עמל ועבודה, עצמית ותורנית, והכל עם שמחה ואהבה".

כאמור, חן ז"ל הוא הנופל התשיעי שאיבדה מאז תחילת המלחמה הישיבה, המונה כ-300 תלמידים. עוד נפלו מהישיבה התלמידים והבוגרים: סמל אריאל אליהו בן 19 ממצפה יריחו, רס"ל (במיל') ינון פליישמן בן 31 מירושלים, סמ"ר איתן דב רוזנצוויג בן 21 מאלון שבות, סרן איתן פיש בן 23 מהיישוב פדואל, סמל יקיר ידידיה שנקולבסקי בן 21 ממגדל עוז, רס"ם (במיל') גדעון אילני בן 35 מעשהאל, רס"ר (במיל') אלישע לוינשטרן בן 38 מחריש, וסמ"ר אפרים יכמן בן 21 מנווה דניאל.

"גדול כים שברנו. כבר נגמרו המילים. זו מכה אדירה לישיבה, פשוט ישבנו ובכינו כל הלילה", אומר בכאב הרב וולפסון. "נהנינו מחודש וחצי של 'שקט', רצינו להאמין שהישיבה שילמה את המחיר, ושעם ישראל כולו שילם את המחיר הכואב, אבל לדאבוננו גילינו אתמול שלא".

מבית איגוד ישיבות ההסדר נמסר: "אנו מבכים מרה את נפילתו של החייל סמ"ר (במיל') זיו חן הי"ד, לוחם בחטיבת גבעתי, תלמיד ישיבת ההסדר ירוחם, שנפל במלחמת המצווה. בשם ראשי ישיבות ההסדר וכלל הרבנים והתלמידים, אנו מחבקים את המשפחה, את רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה ומתפללים לניצחון מוחץ של חיילינו הגיבורים על אויבינו השפלים והאכזריים. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".

מאת: דור יחזקאלי

בצל המשך הלחימה ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כ-250 ילדים מהעיר שדרות חזרו היום (א') ללימודים במסגרות החינוך השונות.

תלמידי שדרות עם ראש העירייה. צילום: עיריית שדרות

עיריית שדרות, בשיתוף משרד החינוך, פתחה הבוקר את מסגרות החינוך בצורה מצומצמת וייעודית לילדי העיר שבחרו לשוב עם משפחותיהם לאזור. כ-150 תלמידים בכיתות א'-ג' הגיעו לכיתות הלימוד במבנה בית-הספר היסודי "נריה", ועוד כ-90 ילדים חזרו ללמוד בשלוש כיתות גן במבנה החדש בשכונת נאות השקמה.

הילדים שהגיעו למוסדות הלימוד זכו לקבלת פנים מיוחדת. חיילים, מאבטחי מוסדות החינוך וחברי כיתת הכוננות של העיר בשילוב צוותי החינוך של העירייה קיבלו את פניהם, כאשר גם ראש העיר אלון דוידי הצטרף.

מסגרות הלימוד המדוברות יפעלו עד ה-29/2/23, כאשר ב-3/3/24 ייפתחו כלל מסגרות החינוך בעיר.
ראש העיר, אלון דוידי, פגש את התלמידים ואמר: "מרגש לראות תלמידים יושבים בכיתות בית-ספר בשדרות לאחר למעלה מ-4 חודשים שהם למדו מחוץ לעיר. המטרה שלנו בפתיחת מסגרות אלו היא לתת מענה להורים שכבר נמצאים בעיר בשבועות האחרונים בשל עבודתם בעיר ובסביבה ובשל סיבות אחרות. אנו מאמינים שבשבועות הקרובים ישובו לעיר משפחות נוספות וגם להן יינתן פתרון במסגרות החינוך שנפתח בתחילת חודש מרץ. נמשיך לדרוש ולפעול מול משרד החינוך למציאת פתרונות לכלל תושבינו, כולל אלו שיבחרו להישאר מחוץ לשדרות".

מאת: דביר ידעי

מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", נפלו 29 מעובדיו ומתנדבי של מגן דוד אדום בדרכם להציל חיים או בהגנה על גבולות המדינה. כדי להנציח את זכרם ולהמשיך את מורשת הצלת החיים, לפיה חיו את חייהם, הוקדשו 29 אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ, לזכרם שיסייעו להציל חיים והוצבו בתחנות מד"א בהן התנדבו ועבדו הנופלים ברחבי הארץ.

אלו שמותיהם של עובדי ומתנדבי מד"א שנפלו:

רס"ר ליאור ארזי ז"ל, מגבעת חיים איחוד, בן 25 בנופלו, לוחם ופראמדיק ביחידת שלדג, מתנדב מד"א, נפל בקרב בצפון רצועת עזה.

סמ"ר תובל יעקב צנעני ז"ל, מקרית גת, בן 20 בנופלו, לוחם שריון, החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, נפל בקרב ברצועת עזה.

רס"ר (במיל') ניתאי מייזלס ז"ל, מרחובות, בן 30 בנופלו, לוחם שריון, החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, נהרג מפגיעת טיל נ"ט ברצועת עזה.

סמ"ר רותם דושי ז"ל, משמשית, בן 20 בנופלו, לוחם בצנחנים, החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, נהרג בקרבות על יישובי העוטף.

סמל דולב חיים מלכה ז"ל, משלומי, בן 19 בנופלו, שירת בחטיבת כפיר, החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, נפל בקרב ברצועת עזה.

רס"ל (במיל') אלקנה נוילנדר ז"ל, מאפרת, בן 24 בנופלו, חובש ביחידת המילואים של יחידת אגוז, החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, נהרג מירי צלף ברצועת עזה.

סרן אלינה פרבוסודובה ז"ל, מחיפה, בת 23 בנופלה, קצינה במחוז דרום בפיקוד העורף, החלה את דרכה במד"א כמתנדבת נוער, נהרגה כשהגנה בגופה על חיילותיה בחדירת המחבלים לבסיס אורים.

רס"ן (במיל') עמישר בן דוד ז"ל, מעלי, בן 43 בנופלו, מפקד חפ"ק עוצבת הקומנדו, החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, נפל בקרב בדרום רצועת עזה.

סמל ריף הרוש ז"ל, מקיבוץ רמת דוד, בן 20 בנופלו, לוחם בהכשרה בביה"ס לקומנדו, החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, נפל בקרב בדרום רצועת עזה.

סמ"ר יקיר לוי ז"ל, ממורשת, בן 21 בנופלו, לוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני, החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, נפל בקרב על מוצב "פגה".

יצחק צייגר ז"ל, משבי שומרון, בן 57 במותו, התנדב שנים רבות במד"א, נרצח בפיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי.

רס"ר (במיל') רועי אברהם מימון ז"ל, מעפולה, בן 24 בנופלו, שירת במילואים כפראמדיק לוחם ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה, החל את דרכו במד"א במסגרת קורס הפראמדיקים הצבאי, נפל בקרב במרכז רצועת עזה.

סמ"ר איתמר שמן ז"ל, מלפיד, בן 21 בנופלו, פראמדיק פלוגת הנדסה שסופחה לגדוד שריון בחטיבה 7, התנדב במד"א, נפל בקרב בחאן-יונס.

סמ"ר יונתן דין חיים ז"ל, מרמת גן, בן 25 בנופלו, לחם בגדוד הנדסה 603 בעוצבת 'סער מגולן', החל את דרכו במד"א כמתנדב חו"ל, נפל בקרב בדרום רצועת עזה.

משה ואליעד אוחיון ז"ל, מאופקים, אב ובנו, נרצחו בשבעה באוקטובר בעת שניסו לסייע לאזרחים באופקים, משה ז"ל החל את דרכו במד"א כחניך בקורס חובשי רפואת חירום יחד עם אמיתי בנו הבכור, שסיים את הכשרתו והוסמך כחובש רפואת חירום.

אביה חצרוני ז"ל, מבארי, בן 69 במותו, חובש בכיר במד"א, התנדב בארגון למעלה מ-20 שנה, נורה ונרצח על ידי מחבלים בביתו שבקיבוץ בארי.

אהרון חיימוב ז"ל, מאופקים, בן 25 במותו, חובש בכיר ונהג אמבולנס במד"א, נרצח בידי מחבלים בעודו נוהג על אמבולנס בדרכו לטפל בפצועי ירי באזור צומת אורים סמוך לאופקים.

רס"ן אוריאל ביבי ז"ל, משלומית, בן 30 בנופלו, החל את דרכו במד"א כמתנדב נוער, נפל במהלך קרב עם מחבלים בשבעה באוקטובר.

סמל אושר ברזילי ז"ל, ממזכרת בתיה, בת 19 בנופלה, סמלת מבצעים בחטיבה הצפונית, החלה את דרכה במד"א כמתנדבת נוער, נפלה בשבעה באוקטובר במוצב נחל עוז.

רב סרן (במיל') איתן מנחם נאמן ז"ל, מטנא עומרים, בן 44 בנופלו רופא בכיר במחלקת טיפול נמרץ ילדים, ורופא לוחם בגדוד 7008, מתנדב מד"א, נפל בעת מילוי תפקידו בקרב בעיר שדרות.

סרן אמיר צור ז"ל, מירושלים, בן 23 בנופלו, לוחם ופראמדיק בסיירת מטכ"ל, מתנדב מד"א, נפל בקרבות על הגנת כפר עזה.

ד"ר דניאל לוי לודמיר ז"ל, מבארי, בן 34 במותו, טיפל בפצועים במרפאת קיבוץ בארי ונרצח מירי מחבלים.

רב כבאי יבגני גלנסקי ז"ל, משדרות, בן 34 במותו, מתנדב בתחנת מד"א נתיבות, נרצח בשבעה באוקטובר במסגרת עבודתו כלוחם אש.

סמ"ר ירין מארי פלד ז"ל, מבארי, בת 20 בנופלה, חובשת בחטיבה צפונית, החלה את דרכה במד"א כמתנדבת בתחנת אופקים, נפלה בקרב על בסיס נחל עוז בשבעה באוקטובר.

רב"ט ליאור לוי ז"ל, מדימונה, בת 18 בנופלה, סמלת מבצעים במחוז דרום של פיקוד העורף, החלה את דרכה במד"א כמתנדבת נוער, נפלה בקרב בעוטף עזה בשבעה באוקטובר.

רס"ל (במיל') סער מרגוליס ז"ל, מכיסופים, בן 37 בנופלו, רבש"צ קיבוץ כיסופים, מתנדב מד"א בתחנת אופקים, נפל בקרב נגד מחבלים בהגנה על קיבוץ כיסופים.

עמית מן ז"ל, מבארי, בת 22 במותה, החלה את דרכה במד"א כמתנדבת נוער, הייתה פראמדיקית והדריכה קורס פראמדיקים, נרצחה בידי מחבלים בעודה מטפלת בפצועים במרפאה בקיבוץ בארי.

רונן טומי אנגל ז"ל, מניר עוז, בן 54 במותו, מתנדב מד"א כחובש רפואת חירום, נרצח בשבעה באוקטובר וגופתו נחטפה לרצועת עזה.

סמל שיר ביטון ז"ל, מאשדוד, בת 19 בנופלה, חובשת בחטיבת צפונית, מתנדבת מד"א בתחנת אשדוד, נפלה בקרב עם מחבלים בעוטף עזה.

מנכ"ל מד"א, אלי בין: ”על גבורתם של נופלי עובדי ומתנדבי מגן דוד אדום יסופר עוד רבות במשך השנים. אלו אנשים שמשימת הצלת החיים הייתה לנגד עיניהם, והם פעלו בכל האמצעים הדרושים כדי להגשים את מטרה זו, ובכך גם שילמו בחייהם. הארגון כולו מרכין את ראשו וזוכר את אנשיו, כל אחד מהם הותיר חלל עצום למשפחותיהם היקרות, וגם למשפחת מד"א, שתמשיך להנציח אותם בעזרת האמבולנסים וניידות הטיפול הנמרץ המוקדשים לזכרם. אין מספיק מילים כדי לתאר את גודל האובדן, נמשיך במשימת הצלת החיים – למענם ולזכרם".

מאת: דביר ידעי

מרגש: תג השם של השוטר הגיבור רס"ר שי אל קנפו ז"ל שנפל בקרב ברעים שאותר על גופת מחבל נוח'בה, הוחזר למשפחתו. 

השוטר שי אל קנפו ז"ל עבד יחד עם מפקדו הישיר פקד אנדריי פושיבאי ז"ל במסיבה ברעים בשבת השחורה. השוטרים שי אל יחד עם אנדריי ז"ל, חילצו אזרחים רבים שנכחו במסיבה ברעים כדי להגן עליהם, ולחמו בגבורה תוך חילופי אש אל מול מחבלי החמאס, הצילו חיי אדם רבים וחרפו את נפשם למען המדינה ועם ישראל.

תג השם של שי-אל קנפו. צילום: דוברות המשטרה

בסוף השבוע, במעמד מרגש בנוכחות סגל הפיקוד הבכיר של המחוז הדרומי, הוחזר תג השם למשפחתו של שי אל ז"ל, שהודו למפקדיו וחבריו על הליווי העזרה והסיוע התמידי מיום נפילתו.

מפקד המחוז, ניצב אמיר כהן אמר: "שמו של שי אל קנפו ז"ל ייחתם בדפי הגבורה של מלחמת "חרבות ברזל" ושלנו במשטרת ישראל".

מעמד החזרת תג השם. צילום: דוברות המשטרה

פקד שמואל אשכנזי, ראש משרד חקירות בתחנת חברון: "כחלק מתפקידי הפלוגה במילואים אנו אחראים על זיכוי גופות המחבלים המאוחסנים במיכלי הקפאה, ובתוך כך מבצעים חיפוש על כל גופה וגופה לאיתור חומרי מודיעין ורכוש שנבזז מתושבי העוטף ומהנרצחים. במהלך חיפוש על אחת הגופות, בתוך בגדיו, אותר תג השם של השוטר "שי אל קנפו" ז"ל. בנוסף, אותר רכוש רב שנבזז, כספים רבים, תכשיטים, תעודות אישיות וכל דבר שהיה ניתן לבזוז".

"בתחילת המלחמה ראינו פרסום בפייסבוק של אמא שאיבדה את הבן שלה", סיפר אביחי עמיר על הפרויקט, "במלחמה ורק מבקשת שיזכרו את התמונה של הילד ואז עוד בקשה של אמא והשיא היה סיפור שצמרר אותנו של אמא שדיברה עם הבן שלה שלפני שיצא לעזה הוא הבין שיכול להיות שהוא לא חוזר ואחת השאלות שהעסיקה אותו זה מה יהיה אם....ואיך יזכרו אותו? פה נכנסנו לתמונה וחשבנו איך אפשר לזכור ולהמשיך את המורשת שלהם".

מה עשיתם? 

"אספנו את השמות והסיפורים של האנשים ואנחנו מרכיבים ספר שירים שמספר את הסיפור, המורשת ואת השיר שהם אהבו. אתה רואה איך הבן אדם חי את הפיוט הזה והשיר מספר על האדם שהוא. יש לכל אחד מהספרים בר קוד שאם התחברת לאותו בן אדם אתה מגיע לעוד סיפורים והמטרה היא לעזור לאותה משפחה להנחיל את המורשת בחיים". 

ליצירת קשר עם אביחי - 0532852513